המונח אינטרנט של הדברים משמש לתאר חיבור של באופן כללי כל מכשיר חשמל ביתי לאינטרנט ולא רק של מערכות מחשב כדי שיהיה אפשר לשלוט עליו מרחוק ולא רק מתוך הבית.
בעולם בו כלל בני האדם משתמשים בסמארטפון זה לפחות בבחינה ראשונית טוב שלכל מי שגר בבית מסוים יהיה חשבון באפליקציה סטנדרטית, הקשור בבית זה ומצד אחד מאפשר לדעת מי נמצא בבית ברגע נתון ומצד שני מאפשר לשלוט על כלל מוצרי החשמל שיש בבית מרחוק ומעיד מה דולק ומה ניתן לכבות מרחוק (למשל, אם מישהו מזהה שאין אף אחד בבית אך המזגן או הטלוויזיה דולקים, טוב יהיה לכבותם כך).
אני אישית חושב שיצרן צריך לתת זכות בחירה לגבי אם לחבר משהו לאינטרנט או לא, כי אולי מסיבה כל שהיא מישהו לא ירצה שמכשיר מסוים אצלו (טלוויזיה נניח) לא יישלט מרחוק מטעמי אבטחת מידע).
- ניתן לדמיין מצב שאדם מסוים לא ירצה להשתמש בסמארטפון וזו זכותו
- ניתן לדמיין מצב שאדם מסוים לא ירצה להשתמש באינטרנט וזו זכותו
- ניתן לדמיין מצב שאדם יפחד מכך שיפרצו לו לחשבון ניהול מוצר חשמל מרחוק ויקראו היסטוריית שימוש לגבי איך השתמש בו
- ניתן לדמיין מצב בו אח מטריל אח: מכבה לו את המזגן מרחוק שוב ושוב או את מכבה לו את הטלוויזיה מרחוק וכדומה ויש לחשוב איך נפתרים מחלוקות כאלה לפני שהתחילו (שליטה רק להורים ורק לאחים בגירים ורק באישור ההורים, נניח)
כל אפשרות שליטה מרחוק מגדילה את הסיכון להאקינג אלקטרו-מגנטי.
שפות מחשב לפיתוח IOT
שפות מחשב נפוצות לפיתוח תוכנת מוצרי IOT הן למשל:
שפת XML נפוצה לפיתוח ממשק משתמש (תפריטים, ממשקי אפשרויות).
שפות התנהגות תוכנה נפוצות ל-IOT הן למשל:
- Go
- C#
- Java
- JavaScript
- Python
שפות תשאול כמו שפת SQL נפוצה בכל הנוגע לעבודה עם בסיסי נתונים של מוצרי IOT בהם נשמר מידע כמו מי השתמש, מתי השתמש, אילו פעולות בוצעו בכל שימוש וכדומה (כאשר המידע נשמר בתוכנת ענן אליה ניתן להתחבר עם סמארטפון או מחשוב לביש).