מכירים את זה שאתם נתקלים בכותרת כתבה עם מילים כמו "מחריד: התרחש A" או "משמח: התרחש B", או "שוקינג: התרחש C" או "טירוף: התרחש D" או "מזעזע: התרחש E", או למשל במקום המילים האלה המילה "צפו בתרחיש הדרמטי" כדי לנסות להפעיל אותנו לצפות בוידאו בזמן שבעלי האתר מרוויחים מפרסומות מכך?
זה קורה כמעט בכל אתר מדיה ובעיקר באתרי חדשות.
זה נקרא מניפולציה דמגוגית.
זה רע
למה זה רע? כי זה זילזול באינטליגנציה שלנו, במיוחד באינטליגנציה הרגשית שלנו.
לקבוע לנו מה מחריד או מה משמח או מה מפתיע או מה מטורף או מה מזעזע או במה לצפות זה פשוט להציג אותנו כלא יכולים לחוש רגש בעצמנו בלי שיכתיבו לנו איזה רגש לחוש.
משחקים לנו ברגש ובזמן לכל הפחות כדי שירוויחו עלינו כסף מפרסומות (ועל הדרך גם יקשרו אותנו פסיכולוגית למקור המידע הזה).
זו עיתונאות גרועה
מהניסיון שלי, כמעט תמיד "כתבות" כאלה כוללות גם ערבוב נתונים לא קשורים וקישורים לכתבות אחרות.
איך להתמודד עם זה
איך להתמודד עם זה? פשוט ברגע שמזהים מניפולציה דמגוגית לא להיכנס לכתבה, ואם כבר נכנסו, אז לקרוא את הפסקה הראשונה ואז את הפסקה האחרונה ואם מזהים ערבוב נושאים, או אורך קיצוני (או שניהם) פשוט לצאת מהכתבה מיד.
עיתונות מסחרית איכותית היא לתת מידע בצורה סדורה, קצרה ולעניין, אסור לנו לשרוף זמן על עיתונאות מסחרית גרועה.
עוד דרך להתמודד עם זה היא הפעלת לחץ על המחוקק לחוקק חוק האוסר זאת, דרך עמותות, פנייה ישירה וכדומה ואם זה בסדר חוקית גם תביעה ייצוגית נגד אתרים שעושים זאת, בטענה כי הדבר יכול לגרום חרדה, דיכאון, טורדנות-כפייתיות, פוסט טראומה וכשל תמורה.