תאוריית הייחוס או לחלופין תורת הייחוס (באנגלית: attribution theory) היא תאוריה מתחום פילוסופיה של הנפש.
התאוריה היא דרך להבין איך בני אדם יכולים להסביר את המצב של עצמם או את מצבו של האחר ואיך הסבר כזה ישפיע על הנפש שלהם בצורות כמו דכדוך ודיכאון וכן איך תקשורת בין בני אדם יכולה לגרום לחיבור בין בני אדם או לפילוג בין בני אדם ואיך היא באופן כללי יכולה להיות ביקורתית-בונה במקום ביקורתית-הורסת, אם כי גם לתאוריה זו יש גבולות והיא לא ישימה בכל מצב.
מהו ייחוס
ייחוס הוא איך אדם מתייחס למצב נתון של עצמו או של אדם אחר (לאיזה גורמים הוא מייחס מצב זה).
דוגמאות לייחוסים אפשריים:
- ייחוס פנימי של תכונה או מצב (ייחוס מצב לגורם פנימי באדם עצמו) לעומת ייחוס חיצוני של תכונה או מצב (ייחוס מצב לגורם חיצוני שאיננו באדם עצמו).
- ייחוס קבוע של תכונה או מצב (התייחסות לתכונה או מצב ככזו שלא נוטה לשינוי) לעומת ייחוס משתנה של תכונה או מצב (התייחסות לתכונה או מצב ככזו שכן נוטה לשינוי).
- ייחוס כללי של תכונה או מצב (ייחוס תכונה או מצב לכל תחומי החיים של אדם או לחלופין לביולוגיה או לאישיות שלו) לעומת ייחוס נקודתי של תכונה או מצב (ייחוס תכונה או מצב לאירוע אחד נקודתי שאדם עבר).
השפעת הייחוס על הנפש
ייחוס מצבי חיים מדכדכים או מדכאים לגורמים חיצוניים, משתנים ונקודתיים מסייעים להתמודד עימם טוב יותר (כל עוד זוהי פרשנות סבירה למציאות והרי במציאותנו אכן לפרשנות מרכיב חשוב כמעט בכל תחום של חיינו).
מתן ביקורת תוך ייחוס מושא הביקורת (מעשה) לגורמים חיצוניים, משתנים ונקודתיים מסייעת במניעת הטיה קוגניטיבית של תפישת הביקורת כעלבון אישי והבטחת היותה בונה ולא הורסת.
ניתן לבצע שילובים שונים של ייחוסים עם הייחוסים הנזכרים לעיל והדבר, במקרים רבים, יכול לגרום לשיפור מצב הרוח, לתקומה ממשברים ולהגברת התרומה לחברה, או ההפך, תלוי בייחוסים שנעשים.
תאוריית הייחוס כתאוריה מדעית
מי שמחשיב את הפסיכולוגיה כמדע יכול להתייחס לתאוריה זו כתאוריה מדעית בת-הפרכה שניתן לספק לה אישושים. בכל מקרה תורת הייחוס נחשבת לאחת התאוריות הפסיכולוגיות הכי מוגדרות היטב והכי פרקטיות בתחום פסיכולוגיה.
הקשר האפשרי לרוחניות
ניתן לטעון כי תאוריית הייחוס היא מקבילה מדעית לפילוסופיות שיח הנפוצות בבודהיזם.
בכל הנוגע לייחוס דעות אישיות לעצמי במוצהר, הרי שהיא מדגימה מבחינה מדעית-טכנית את החשיבות של סממני סובייקטיביות (subjectivity markers) בעת שיח בין אישי כביטויים כמו "בנפשי, "לדעתי" או "אני חושב ש" ורומזת לחשיבות דיבור סדור והימנעות מסרקזם כדרכים חשובות לקיים מערכות חברתיות אקולוגיות ולכידות חברתית ויעילות עסקית.
הערות כלליות
- ייחוס לגורם חיצוני נקרא גם ייחוס לגורם אקסטרנלי.
- ייחוס לגורם פנימי נקרא גם ייחוס לגורם אינטרנלי.
- ייחוס לגורם משתנה נקרא גם ייחוס לגורם דינאמי.
- ייחוס לגורם קבוע נקרא גם ייחוס לגורם סטטי.
- ייחוס לגורם כללי נקרא גם ייחוס לגורם גלובלי.
- ייחוס לגורם נקודתי נקרא גם ייחוס לגורם ספציפי.
לקריאה נוספת
- R.J. Gerrig & P.G. Zimbardo, Psychology and Life, 18th ed. ,Pearson Education, Inc, 2008
