יש מי שהינו סקפטי כלפי סקפטיות או סקפטיציזם כגישה כללית לניתוח מידע.
לפי גישת הסקפטיות יש לנסות להפריך כל טענה שאדם המגדיר עצמו סקפטי מזהה אישית כלא נכונה ולא להפריך רעיונות לפי קטגוריות.
לפיכך, הסקפטי גוזר על עצמו להתייחס למושגים כמו "שלגייה ושבעת הגמדים" בדיוק כמו למושג "אלוהים" למרות שקטגורית אלו מושגים שונים לחלוטין והטענות סביבם שונות לחלוטין.
אני מוצא גישה כזאת כבזבוז זמן.
בכללי כאשר דנים עם סקפטי על נכונות טענה מסוימת, הדבר הראשון שנכון לעשות זה לשאול אותו איזו ראיה תשכנע אותו לנכונות הטענה המוצגת כלפיו ואם הוא יגיד כלום או "שום ראיה" אז להבין שהוא מראש מסרב לדון על הנושא ולכן הוא בוחר בצרות אופקים לגביו. לא ייתכן דיון עם אדם כזה ועדיף להמשיך הלאה.
- סקפטים מסוימים אומרים שגם אם הכוכבים יסתדרו בצורה שאומרת להם "אני אלוהים ואתה X צריך להאמין בי" הם לא יאמינו בקיום אלוהים זה; הם יטענו בצדק שאולי מי שעושה את זה זה חייזרים עם טכנולוגיה מאד מתקדמת שיכולים לשלוט באנרגיית היקום בצורות שאנחנו אפילו לא חולמים עליהם ולא אלוהים ולכן אם באמת משה בן עמרם חצה את ים סוף או ישוע בן יוסף הקים מתים לתחיה היה זה בגלל שחייזרים שרצו בידור על חשבון בני האדם איפשרו להם את זה טכנולוגית ולא מדובר בנס אלוהי כלל, או שמדובר בדלוזיה קולקטיבית שהתפתחה על בסיס דלוזיות ואו הלוצנציות ואו חלומות ואו דיקטטורות במשך מאות שנים והדברים האלה לא קרו מעולם.
- סקפטים מסוימים אומרים שאפילו אם אלוהים ישלח אליהם ישות (אדם, מלאך) שיגיד להם דברים שרק הם יודעים על עצמם הם עדיין לא יאמינו שזה אלוהים, אלא אדם עם יכולת ניורוביולוגית מיוחדת ונדירה לקרוא מחשבות או לחפש מחשבות מדוכאות, ולא אלוהים.
אז מה כן יהיה עבורם ראייה לקיום אלוהים? אולי רק התגלות אלוהית ישירה אליהם שכולם כולל החייזרים שיכולים לסדר את הכוכבים חווים יחד איתם ומסכימים יחדיו שהיא אלוהית ולא רק טכנולוגית.
ואולי הם סתם מטרילים אותנו או סדיסטים כלפינו בכך שהם מנסים לבזבז את זמננו (ועל הדרך גם את שלהם) עם תירוצים קיקיוניים לכך ש A לא ישכנע אותם ו B לא ישכנע אותם וכן הלאה, אפילו שאף אדם לא חווה חוויה שאפילו קרובה למה שהם טוענים שלא ישכנע אותם.
ייתכן מניע פסיכיאטרי למצב קיצוני כזה.
לפי הסקפטי, גם קיום המציאות עצמה אפילו לא מאפשר להניח שאולי מקורה במציאות אחרת שלצורך העניין נכנה "אלוהים". זו פנאטיות או דוגמטיות לכל דבר ועניין בחזקת "תנו לנו נס אחד, אנחנו נסביר את כל השאר מטריאליסטית" ולדוגמה:
- קיימת מציאות.
- קיימת חוקיות במציאות.
- קיימים חיים עם תודעה במציאות.
- קיימים דיווחים לחוויית ניסים קולקטיבית במציאות.
- אובייקט פיזיקלי ולוגיקה טהורה קיימים במציאות בלי קשר לאם וכמה תודעה מסוימת מכירה אותם ("המציאות היא אחות האמת").
כל זה לא משכנע את הסקפטי, כביכול, שאולי כל זה מקורו במציאות אחרת, שלצורך העניין נכנה אלוהים.
אם השתכנעות בנכונות טענות היא רק אינטואיטיבית ולא סטנדרטית (לפי סטנדרטים) אז לא ממש משנה אם נקרא לזה סקפטיות, או נרקיסיזם.
אם אנחנו מזהים אדם כסקפטי אז עלינו לדחוק אותו להציב לנו איזו ראיה תשכנע אותו בנכונותה של טענה נידונה ואם לא יציב אפילו ראיה אחת כזאת, הרי שאין טעם בדיון הזה עימו.