נכון לשנת 2024 ניתן לחלק את כל הזרים המתנהלים עם כסף בתאילנד במובן של תשלומים לשלושה קבוצות.
זרים שאינם בעלי חשבון בנק בתאילנד ואין לבנק שלהם שיתוף פעולה עם בנק תאילנדי כל שהוא
לרוב מדובר בתיירים בלבד.
זרים אלה יכולים לשלם בכרטיס חיוב או בהעברה בנקאית קלאסית (wire transfer).
ככלל תהיה עמלה אחת לפחות על כל פעולה כזאת.
אחרת, זה בדרך כלל מזומן או אפליקציות תשלום בינלאומיות (מזומן הכי בטוח, הכי נכון מבחינת אבטחת מידע והכי מונע הונאות דיגיטל).
אני ממליץ להימנע לגמרי משימוש באפליקציות תשלום בינלאומיות ולשלם במזומן מתי שרק הדבר אפשרי.
זרים שאינם בעלי חשבון בנק בתאילנד אך יש לבנק שלהם שיתוף פעולה עם בנק תאילנדי כל שהוא
לרוב הכוונה לאזרחי מדינות הגובלות בתאילנד (לאוס, קמבודיה, מיאנמר ומלזיה).
זרים אלה יכולים לשלם בכרטיס חיוב או במזומן או בהעברה בנקאית קלאסית (wire transfer) או בהעברה בנקאית מיידית מאפליקציית חשבון בנק שלהם לחשבון בנק תאילנדי (בתנאי ולחברת הבנק שלהם יש תיאום מערכות עם כל בנק רלוונטי בתאילנד) או בפקודת כסף מזומן (cash order) מן הבנק שלהם לסניף Western Union בתאילנד.
זרים בעלי חשבון בנק בתאילנד
זרים בעלי חשבון בנק בתאילנד משלמים בתאילנד בעיקר במזומן או בכרטיס חיוב או בהעברה בנקאית מיידית מאפליקציית חשבון בנק תאילנדי לדוגמה דרך סריקת קוד QR עם פרטי חשבון מאפליקציית בנק תאילנדי של סוחר.
מאז שנת 2016 ומאז תקופת הקורונה הפופולריות של תשלום מיידי דרך סריקת קוד QR עם פרטי חשבון מאפליקציית בנק תאילנדי של סוחר או הקלדה של פרטי חשבון הפכה כל כך נפוצה שאפילו בשווקים לא מתוירים שנדיר למצוא בהם תייר אחד ניתן לקנות ירקות ב-10 באט או 20 באט בהעברה בנקאית כזו.
יש לעמוד בתנאים מסוימים מול הבנק כדי לקבל את האפשרות לשלם סכומים גדולים מאד של כסף כמו מעל 50,000 באט בהעברה בנקאית מיידית באפליקציית בנק (כמו הסכמה לזיהוי פנים ביומטרי) אם כי אני ממליץ נגד פתיחת האפשרות הזו והשארת התקרה של 50,000 באט על כנה וסכומים גבוהים מכך פשוט לשלם בכרטיס חיוב.
כרטיסי חיוב מסוג דביט לעומת כרטיסי חיוב מסוג קרדיט
בניגוד לבנקים בישראל, בקרב בנקים בתאילנד לא נהוג למכור כרטיסי אשראי (קרדיט) לכל דורש והבנקים רוצים לוודא שהלקוח לא יקנה בתשלומים בפזיזות ויכנס לחובות ריבית בצורה לא אחראית ולא יוכל להחזיר את הכסף ואחר כך יסתבך משפטית עם הבנק.
בתאילנד כבר הבינו שכל כלכלת החלטורה הזאת של קנייה בתשלומים בלי ציפייה סבירה להחזר חוב ריבית גורמת יותר נזק מתועלת לכל הצדדים המעורבים והמגמה היא למכור בעיקר כרטיסי דביט ללקוחות וכמה שיותר להפריד בין כרטיסים לבין עסקאות ריבית ("הלוואות בריבית").
בנקים תאילנדים כן מוכרים כרטיסי אשראי כמובן, אך רק לעומדים בתנאים שונים לרכישתם.
