ללמוד הרבה במעט אני מגדיר כגישת הוראה אובייקטיבית, רכיבית והדרגתית לפיה צריך לפצל נושאי לימוד לכמה שיותר נושאים מובחנים\מוגדרים וללמד אותם כל אחד בנפרד (בקבצים נפרדים) בדגש על יסודות כל תחום.
הלימוד מדגיש הבנה וגמול (ולא "תרגול") וזאת במטרה יחידה למנוע אי-שוויון בידע ולאפשר להתקדם בנושאים רק אחרי שלכלל פרטי החברה (ללא כל הדרה), ידע מוצק ויכולת חקירה עצמאית ביסודות ואף בבסיס נושאים אלה.
להיות אובייקטיבי פירושו להיות סובייקטיבי.
כלומר, כשאנחנו מסבירים משהו באופן כללי נשתמש במונחים סובייקטיביים כמו "בנפשי" או "מניסיוני" או להבנתי, או "לדעתי" או "דומי ש" או "אני חושב ש" ובכך נהיה אובייקטיביים.
הדבר נדרש כדי להבטיח כבוד הדדי בשיח.
אני מניח שצורך זה מתייתר כשמדובר בתחום מדעי מדויק כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה.
הדגשת הממד האישי מונעת מאיתנו לקבוע לאחר מה לחשוב (בלי שהוא עצמו יפעיל את חשיבתו) ובכך אנו מכווינים אותו להגיע למסקנה בזכות עצמו ובכך לפתח את יכולת חשיבתו.