הדבר הראשון שצריך לדעת לפני ש"מחליטים לעבור לתאילנד" זה שבדרך כלל ובמיוחד מאז שנת 2016 לעבור לתאילנד זה מאד קשה ומצריך הרבה מאד ייעוץ וכסף ושלרוב האנשים שרוצים לעבור לתאילנד זה פשוט כמעט בלתי אפשרי או לחלוטין בלתי אפשרי כשהם מחליטים את זה.
התרבות התאית הבודהיסטית סובלנית לאחר ותיירים המכבדים את תרבות זו מתקבלים בדרך כלל בנועם, בעיקר עד שזה מגיע לניסיון הגירה מבלי שיהיה ברור איך זה יתרום לעם התאי, אז הם יתקבלו ברוב המקרים פחות בנועם ואין כאן שום קשר לכן ישראלים או לא ישראלים.
כאשר תאילנדי שומע מזר שברור לו שאיננו יודע כמעט דבר על תרבות תאילנד ובעיקר על דת הבודהיזם, על ההיסטוריה של תאילנד, על השפה התאית וכו' משפט בנוסח "החלטתי לעבור לכאן לתאילנד כי ממש כיף כאן" אז ברוב המקרים הוא לא ישמח ויצהל מכך ואף יתפלא ויסתייג מכך וגם יזהה בכך מעין חוצפה כי בנפשו זה פותח פתח להמון בעיות שזר עשיר ובמיוחד משפחה עשירה שלא מכירים נושאים אלה בכל צורה ברורה או משמעותית פתאום מנסים להצטרף למדינה של עם אחר לגמרי ושרבים בה נאבקים כלכלית כיום בהשוואה להם.
עכשיו אחרי שביאסתי ולא מרוע חלילה אלא מתוך אמפתיה שאנשים לא יתלו תקוות ויתאכזבו, אסביר עוד קצת.
עקרונית, תאילנד בכלל לא מעוניינת שיעברו אליה
תאילנד איננה מדינת הגירה ורוב התאילנדים מסתייגים מהרעיון שזר לא תאילנדי יעבור לגור בתאילנד ממגוון סיבות.
זרים ממדינות שונות כמו פקיסטן, תימן, לבנון, מצרים, ישראל, ניגריה, קזחסטן, מיאנמר, סין, רוסיה ועוד מגיעים לתאילנד ונשארים לגור בה בצורה לא חוקית ואחר כך מסתבכים עם החוק ומקבלים עונשים, לרוב עונשים קשים הכוללים קנסות כבדים, מעצר, בלאקליסטינג ביומטרי וגירוש.
בתאילנד יש את אחת ממשטרות ההגירה הקפדניות בעולם וזאת בשל הכמות הרבה של זרים המעוניינים להתגורר בתאילנד ולעבוד בה, במיוחד בעבודות השמורות לפי החוק לתאילנדים בלבד, מה שנתפש מצד רוב התאילנדים כאיום פר אקסלנס על מצבם הכלכלי.
כמו כן, מבחינת משטרת ההגירה התאילנדית, הישארות בתאילנד ללא ויזה מתאימה נתפשת כלא שוויונית או לא הוגנת כלפי זרים אחרים בתאילנד המשלמים יותר על ויזה רלוונטית במצטבר.
מעבר גברים לעומת מעבר נשים לתאילנד
תאילנד מצד אחד מובנת כמדינה שוביניסטית מאד אבל מצד שני היום היא לא ממש שוביניסטית, כי נשים בתאילנד נחשבות לחרוצות יותר מהמון גברים בתאילנד והן מהוות חלק אדיר מהכלכלה התאילנדית ועוסקות בשפע גם במקצועות "גבריים" כמו בנייה, נהיגה, ניהול, טכנאות, הנדסה ועוד.
השוביניזם בתאילנד מתבטא בעיקר לגבי גברים זרים לעומת נשים זרות:
אני חושב שזו תפישה רווחת בתאילנד שזר אמיד המעוניין לחיות עם מקומית יידרש לממן הכל או כמעט הכל (מגורים, מזון, תחבורה, פנאי וכדומה) ושרווקה אמידה זרה המעוניינת לחיות עם מקומי תידרש לממן הכל או כמעט הכל.
יכול להיות שאני טועה אבל בכל אופן אני חושב שזה בהחלט סביר שתאים ייטו להעדיף שמי שמנסה להצטרף אליהם יהיה אמיד מבחינתם ויתרום מאד לכלכלה בצורה לגיטימית מבחינתם בין אם זה גבר או אישה.
לפי ההתרשמות האישית שלי, גם רבים מן התאילנדים בתאילנד וגם רבים מן הזרים בתאילנד יסכימו שרוב התאילנדים, גם אם יצהירו אחרת, יעדיפו בפועל הגירת גברים זרים אמידים על הגירת נשים זרות אמידות, כאשר העדפה זו מבוססת על הנחת היסוד (שאפשר לשלול על הסף כמובן) שגברים זרים אמידים יתרמו יותר בפועל לכלכלת תאילנד מאשר נשים זרות אמידות. עם זאת, תאילנד יותר ויותר מסתייגת גם מגברים זרים אמידים שמחליטים ומנסים לעבור אליה וזה לא משנה ממש אם הם סינים או רוסים או ישראלים או טורקים או אמריקנים או כמעט כל דבר אחר (לדרום קוריאנים יהיה יותר פשוט).
לעבור לתאילנד עם כל המשפחה
אני מציע מראש לרוב מי שחושבים על זה פשוט לרדת מזה, ישראלים או לא ישראלים. לדעתי תאילנד מאד לא רוצה שמשפחות זרות יעברו אליה אלא אם לפחות אחד משני ההורים במשפחה הזו עובד בחברה בינלאומית גדולה מאד עם רווחים אדירים והמון מס לממשלת תאילנד (רצוי ששני ההורים יעבדו כך).
רבים בציבור התאילנדי מזהים במעברים רבים כאלה מעין איום על המרקם התרבותי-דתי והאתני-שפתי וכיום גם החברתי-כלכלי בתאילנד ובמי שמאפשרים אותם כמעין "בוגדים" (בהיעדר מונח טוב יותר) בתרבות השבטית-לאומית של העם התאי ובעיקרון הנפוץ בקרב תאים של צמיחה חברתית-כלכלית שוייונית ומאוזנת גם אם זה אומר איטית או איטית מאד בהשוואה לבארצות אחרות ובכלל להיזהר משינויים ודברים רדיקליים.
תאים מאד לא אוהבים דברים רדיקליים.
קשיים בלעבור לתאילנד
ביורוקרטיה קיצונית
אם חשבת שבישראל יש הרבה ביורוקרטיה, אתה אולי לא רוצה לדעת כמה ביורוקרטיה יש בתאילנד.
כתבתי כאן מגוון מאמרים על הנושא באתר. בסוף המאמר יש קטגוריה "תאילנד". אני מציע ללחוץ עליה ולקרוא מאמרים בנושא.
הצורך בלימודי תאית
מצד אחד, השפה התאית היא שפה ייחודית הנחשבת קשה ללמידה לזרים בשל מערכת הטונים שיש בה, המילים הדומות ("הומופוניות") הרבות בה ונחשבת מאד שונה מהמון שפות אחרות, כגון אנגלית, סינית, רוסית וערבית אם כי לדעתי היא לא ממש קשה ללמידה במובן של דיבור קולי בלבד.
מצד שני, למידת השפה התאית כולל קריאה וכתיבה היא על תקן דבר הכרחי למי שרוצה להתגורר בתאילנד מגורי קבע נוחים כיום ולהסתדר בה כלכלית עם מחירים למקומיים ובתקשורת חלקה יחסית עם מקומיים.
רבים מן התאים דוברים אנגלית אלמנטרית בלבד אם בכלל וקל להם לתקשר באנגלית יותר בכתב מאשר בקול בגלל פערים טכניים אדירים בין תאית לאנגלית וייתכנו קצרי תקשורת רבים עם זרים, במיוחד בסוגיות מסחר מורכבות.
תמחור כפול בתאילנד
בעסקים מסוימים בתאילנד בעיקר באזורים מתוירים מונהג תמחור כפול (dual pricing) הגורם לכך שזרים נדרשים לשלם יותר, לרוב פי שתיים אך במקרים נדירים גם יותר מכך, ממה שתאים או אזרחי תאילנד ישלמו. לדוגמה, במסעדות מסוימות באזורים מתוירים יש שני תפריטים, אחד באנגלית עם תמונות ואחד בתאית בלי תמונות עם מחירים שונים לזרים ולפעמים הטקסט נכתב בכתיב מלא בתאית בכדי להסתיר מספרים, למשל יהיה כתוב "חמישים באט" בתאית ו-100 באט באנגלית כך שניתן יהיה לדרוש מזרים מחיר גבוה יותר ומי שלא מזהה את ההבדלים ככלל ישלם יותר. משנת 2016 בערך התופעה הזאת הולכת ונעשית נדירה אבל היא עדיין אפשרית. יצוין כי תאים מסוימים מתנגדים לתופעה הזאת ופועלים נגדה משפטית או חברתית אבל הם מיעוט.
כיום שיטות התמחור הכפול הקלאסיות בתאילנד מוחלפת בסבסוד הוצאות נקודתיות לאזרחי תאילנד דרך אפליקציה ממשלתית והדבר תפס תאוצה מאז משבר הקורונה ולכן תמחור כפול נהיה ממסדי יותר או עקיף יותר כך שלקוח אזרח תאילנד יקבל זיכוי חלקי על הוצאה מסוימת דרך האפליקציה. זה לא תמיד קיים אבל בכל עת של משבר כלכלי הממשלה התאילנדית יכולה לאפשר זאת ולדעתי אין שום היגיון לבוא אליה בטענות על כך, זכותה לתת כסף לאזרחיה כמה שתרצה.
הגבלות נדל"ן על זרים בתאילנד
זר, לפחות כאדם פרטי (לא כחלק מישות חשבונאית מניבה ומפוקחת), לא יכול לקנות אדמה בתאילנד.
שוק הנדל"ן בתאילנד מתאפיין בהיצע גבוה ובתחרות נמוכה. ניתן לשכור דירת קונדו מפוארת בסביבות ה-10,000 באט שכירות + 2,000 באט מים וחשמל לחודש שזה בערך, 1,500 ש"ח.
החוק התאילנדי מתיר לזר לשכור או לקנות כאדם פרטי (לא כחברה) רק דירת קונדו, כלומר רק דירה שמוגדרת בטאבו כ"דירת קונדו".
דירות המיועדות לתאילנדים עולות משמעותית פחות מכך ועלות שכירתן נעה לרוב בין 3,500 ל-7,000 באט (כולל הכל) וזר יכול לגור בדירות כאלה רק אם הוא יוצר זוגיות רצינית עם מקומית.
שכירת דירה בתאילנד
בדרך כלל הדבר החשוב ביותר לפני שסוגרים חוזה שכירות על דירה בתאילנד הוא להשיג ויזה טובה שתאפשר להישאר בתאילנד את הזמן הרצוי.
בדרך כלל, ויזת תייר אחת לא תאפשר זאת, אם כי ניתן כמובן להוציא ויזה אחרת ולהמשיך איתה ועל זה הדרך.
כמובן שלמי שאין בעיה כספית פשוט לשכור דירה ולא לגור בה בערך חצי שנה בשנה, יש פחות בעיה לשכור דירה בתאילנד.
שכירת דירה בתאילנד באה עם מגוון חובות ביורוקרטיות כמו דיווח TM-30 עד 24 שעות מכל פעם שנכנסים לגור בדירה אחרי מגורים במחוז אחר בתאילנד או אחרי הגעה לתאילנד ממדינה אחרת. יתרה מכך, נכון לאמצע שנת 2024 דיווח זה חל על המשכיר (בעל הדירה או מיופה כוח שלו) ואם הוא לא מבצע אותו אז יש קנס הן עליו המשכיר והן על השוכר. הבעיה היא שניתן להידרש לבצע דיווח זה גם פעם בחודשיים אם לא פחות מכך וזה יכול לתסכל את בעל הדירה.
קניית דירה בתאילנד
קניית דירה בתאילנד איננה מאפשרת תושבות מס (tax residency) אוטומטית ובוודאי שאיננה מאפשרת אזרחות תאילנדית אוטומטית (אזרחות תאילנדית נחשבת לקשה ביותר להשגה).
בעלות על דירה או אפילו על כמה דירות בתאילנד לא נותנת כל הקלה משמעותית בהוצאת ויזה כל שהיא לתאילנד.
גם בעל דירה בתאילנד, למשל זר שקנה דירת קונדו, יידרש להוציא ויזה מתאימה ולעמוד בתנאים בדיוק כמו מי שאין לו דירה. כאמור תאילנד איננה מדינת הגירה וזרים המעוניינים לגור בתאילנד במקרים רבים ייתקלו בחשדנות אם לא בעוינות.
עוד קשיים במעבר לתאילנד
בשל תופעות כמו התייקרות נדל"ן, התייקרות תחבורה ציבורית, התייקרות מזון (במיוחד מזון "מערבי"), עלייה בזיהום אוויר, עלייה בזיהום רעש, עלייה בעומס בערים מרכזיות (פקקים אדירים בבנגקוק ופוקט, עומס באוטובוסים), תאים רבים מסתייגים יותר ויותר מזרים, פחות חיוכים, עלייה בפשיעה מסוג הונאה הן כלפי תאים והן כלפי זרים, עלייה בהונאות דיגיטל הן כלפי תאים והן כלפי זרים, עלייה קיצונית בביורוקרטיה, מיסוי עולה ועוד.
גם תאילנדים סובלים מזה.
ייעוץ לגבי מעבר לתאילנד
עדיף להחליט על לבדוק אפשרות לעבור לתאילנד מאשר להחליט על לעבור לתאילנד ולמי שמחליט לבדוק אפשרות לעבור לתאילנד שווה מאד להתייעץ בנושא ואני זמין לייעץ לך בהרחבה על כך.
לעבור לבנגקוק
אני לא מכיר אף זר בתאילנד שמכיר טוב את כל תאילנד. רוב הזרים מכירים רק אזור ספציפי אחד ממש טוב בתאילנד.
אני מכיר בעיקר את בנגקוק ולכן למי שצריך ממני ייעוץ הגירה לתאילנד יהיה לי הכי קל לייעוץ לו אם הוא מעוניין לגור בבנגקוק, עד לרמה של אזורים ורחובות קטנים באזורים שונים.
אני מתמחה בעיקר עם האזורים הלא מתוירים של בנגקוק (שהם בעיקר בצפון בנגקוק) ויכול לספק מידע דקדקני עד לרמת קרבה לתחנות רכבת עירונית ותחנות אוטובוס מרכזית באזורים אלה כולל מחירי נדל"ן סבירים, הזהרה מהונאות אפשריות ועוד.
בין האזורים שאני מתמחה בהם: סרי-תאי, פרה-ראם-גאו, אנו-סווארי-צ'אי, באנג קאפי, ג'אראן סניטוונג, רנגסיט ועוד.
ביכולתי לספק מידע בנושא ויזת שהייה בתאילנד, ויזת סטודנט לתאילנד, קפיצות ויזה (visa runs) למדינות שכנות עם התמחות בוייטנאם בעיר הו צ'י מין סיטי, מידע על פתיחת חשבון בנק בתאילנד, מידע על פתיחת עסק בתאילנד, התמודדות כלכלית בתוך תאילנד: קניות אונליין בתוך תאילנד בכלל ובתוך בנגקוק בפרט, מאיזה אזורים בבנגקוק להיזהר, עקרונות התרבות התאית כולל מבואות לשפה התאית ועוד.
אני מאד ממליץ לכבד את דת הבודהיזם
אחד הדברים החשובים ביותר בניסיון לעבור לתאילנד הוא להכיר ולכבד את דת הבודהיזם ומי שלא רוצה להכיר ולכבד דת זו לדעתי מוטב לו לא לנסות לעבור לתאילנד.
לכבד את דת הבדוהיזם כאן הכוונה לדוגמה לא לעשות צחוק ממקדשים ומנזרים, לא להגיע אליהם בלבוש לא צנוע ולדבר בהם ברעש, לא לשפוט את הדת בצורה שטחית "עבודת אלילים" (בבודהיזם עצמו אין כלל עבודת אלילים), לא לקיים פולחנים שסותרים באופן מוחלט את הבודהיזם כמו ברית מילה, כפיית שבת או כפיית כשרות בתאילנד ובטח שלא לכפות אותם על בת זוג תאילנדית או לנשים על בן זוג תאילנדי.
לכבד את דת הבודהיזם מתחיל בלהכיר אותה מספיק טוב.
הבודהיזם בעד הפחתה מקסימלית של סבל וכפיית פולחן, במיוחד כזה הגורם סבל לאדם אחר מבלי שביצע חטא או פשע, היא איסור חמור בבודהיזם והדבר יכול לפרק נישואים ואף לגרום להסתבכות עם החוק בתאילנד.
הבודהיזם בתאילנד מקבל את כולם, מאמינים באלוהים ולא מאמינים באלוהים, עובדי אלילים או עובדי אל אחד או לא עובדי אל כל שהוא כלל, חוטאים וצדיקים אבל בבודהיזם עצמו אין עיסוק באלוהות אלא בהפחתת סבל לחיים האלה ולחיים הבאים (שהם במובן מסוים גלגול שלנו) ולכן אדם שהוא מטריאליסט גמור ומאמין שמכלום באנו ואל כלום נלך לא יכול להיות בודהיסט אבל אדם שמאמין שממציאות באנו ואל מציאות נלך (נתגלגל) כן יכול להיות בודהיסט והבודהיזם שלו נמדד בעיקר במעשים ולא בעיקר בהצהרות או תפילות.
לא כל הזרמים בבודהיזם משתמשים בפסלים, תמונות וסמלים אך בכל מקרה פסלים של הבודהה עצמו הם בעיקרון פסלי זיכרון ולא אמורים להתפלל אליהם.
אין חובה להיות נזיר אבל נזירים אמונים על חינוך הציבור לבודהיזם. נזירים סוררים נענשים בעונשים מנזריים לרוב ללא אלימות פיזית אלא יותר בהגבלות, השפלה פומבית ונידוי.
נזירים קמים בתחילת היממה ומתפללים עד שעה ועושים מדיטציה עד שעה.
נזירים יוצאים בבוקר לאסוף תרומות ובמהלך היום הם נותנים דרשות לציבור בשטח המנזר ולפעמים מחוץ לו.
בודהיסטים דתיים אקודים שאינם נזירים קמים בערך ב 03:00 בבוקר, מתפללים, עושים מדיטציה ומכינים את עסקיהם; חלק מעסקים אלה הן מסעדות צמחוניות המוכרות אוכל צמחוני (בכללותו טבעוני) בין 06:00 בבוקר ל 14:00 בצהריים ואז מתפללים ועושים מדיטציה ועוברים לעיסוקים אחרים עד השינה בערב המוקדם.
- לנזיר אסור לשתות אלכוהול.
- לנזיר אסור לעשן. חלק מהזרמים אוסרים גם שימוש בנרות וקטורת כדי שעשן המכיל חומרים משני תודעה מהם לא ישפיע על התודעה.
- לנזיר אסור להרוג חיה למאכל. חלק מהזרמים מתירים לו לאכול בשר גוף חיה שאדם אחר הרג וחלק מן הזרמים מחייבים אכילת מזון צמחוני בלבד (בכללותו טבעוני, לפעמים עם היתר לאכילת כמויות קטנות של ביצים בגידול ביתי או שאריות חלב מגידול צאן בשמורה עם ריבוי מבוקר ולא תעשייתי וייתכן שגם דבש בר).
- לנזיר אסור להשתמש במחשב כיס. רק נזירים האמונים על מנהלת מנזר אמורים להשתמש במחשב ורק במחשב רגיל ובפיקוח הדדי.
- לנזיר בודהיסטי אסור לגעת באישה בתקופת הנזירות ומצופה שאישה לא תיגע בו בתקופת הנזירות ולכן אני ממליץ מאד לנשים לא לנסות לגעת בנזירים או להצטלם עם נזירים ואם רוצים לתת תרומה למנזר בשקית אוכל או בכסף בבוקר כשהנזירים יוצאים לאסוף תרומות אז יש להניח אותו בכד שהם נושאים, לקבל ברכה ואחר כך להודות בקידה קלה עם שילוב הידיים אל המצח, מול הנזיר וללכת.
- לנזיר אסור לשהות במקום אחד לצורך איסוף תרומות.
- לנזיר אסור לאסוף כסף בלילה, רק בבוקר (אם הוא נתקע בלי כסף לתחבורה מותר לתרום לו ומוטב להניח את הכסף לידו ולא להושיט אותו אליו.
- עדיף לנזיר לקבל תרומה בבוקר במזון ולא בכסף.
ישנה מגמה להתמנות לנזירות רק אחרי גיל הבגירות (שהינו גיל 20 בתאילנד) אם לא הרבה אחריו ורק אחרי הכנה נפשית לכך והדרכה למניעת מקרים של אלימות פיזית סדיסטית או ניסיון למכירת סמים או ניסיון לניצול מיני מצד מסתננים המתחזים לנזירים.
טיפול במתחזים או נזירים סוררים נעשה לרוב מצד משטרת הנזירים וכולל אזהרות שהחמורה בהן כוללת חתימה על חוזה מול אב-מנזר ונזיר ממנזר אחר (נזיר מפקח) ונזירים אחרים בו הוא מתחייב לא "לבייש נזירים אחרים". העונש הדתי החמור ביותר על חטאי נזיר כיום אחרי הלקאה הוא נידוי מכל המנזרים ואם יש עבירה פלילית על המעורבים במקרה לפנות למשטרה המלכותית לצורך הליך פלילי.
הנהגת הנזירות בתאילנד מבצעת בדיקות סמים קשים (בעיקר סטימולנטים) לנזירים באופן תדיר וכל הנזירים חייבים בהם כדי לוודא שאין הסתננות למנזרים בכדי להשתמש בהם למקודי סחר בסמים וכדי להבטיח שיקום של נזירים עם רקע של שימוש בסמים קשים.
לגברים אני ממליץ מאד לכבד נזירות וכאשר הן נעמדות בתור במקום ציבורי כמו תור לרכבת אני ממליץ להתרחק מהן לפחות שני מטר תוך קידה קלה בלבד לכבודן (בלי שילוב הידיים אל המצח) ויחד עם הקידה ניתן לומר גם בשקט me-chii-kraap שפירושו הוא "אימהות-נזירות-בכבוד".
כאשר נזיר או נזירה מגיעים למושב בתחבורה ציבורית אז בכללי יש לקום ולפנות עבורם את המושב.
צילום נזיר או נזירה במרחב הציבורי מצד תייר נחשב בדרך כלל לפעולה מזלזלת.
מפאת חשיבות העניין אני בכוונה מסיים מאמר זה דווקא איתו.
יש הרבה מאד ללמוד על דת הבודהיזם. זו דת מפוארת עם מסורות אצילות וכאן עשיתי רק הכרות פרקטית ראשונית ופשטנית עם בודהיזם בתאילנד.
