מדיה חברתית בתוך בסיסים צבאיים היא איום על ביטחון מדינה

מדינה או יותר נכון צבא שלא מונע מחייליו שימוש במדיה חברתית בעודם נמצאים בתוך בסיס צבאי נותן בכך למעשה גישה לכל העולם ואחותו לתוך הבסיס הצבאי הזה וקשה לדעת מה יהיו התוצאות של זה.

הדבר חמור במיוחד אם ניתנת גישה אליהם גם משטח קרבי.

מתן גישה כזאת הוא חוסר אחריות כלפי החייל, כלפי קרוביו (אם הם שומעים ואו רואים אותו נפגע בשטח קרבי) ולמעשה כלפי כל אזרחי המדינה.

בעיות אבטחת מידע עם אפליקציות מדיה חברתית בבסיסים צבאיים

עצם ההכנסה של מחשב כיס ("סמארטפון" או יותר מדויק "מחשבפון") גם בלי אפליקציות מדיה חברתית זה פתח גדול לבעיות אבטחת מידע כי קשה לדעת איזה מידע ואיזו אפליקציה נמצאים בכל מכשיר כזה ומה ההשפעה של זה על ביטחון המדינה או על הבסיס הצבאי הרלוונטי ובתכלס גם על בריאותם הנפשית של החיילת או החייל המשתמשים בהם בתקופה נתונה.

טירוף אפליקציות בקרב חיילים מאז שנת 2016

לאורך השנים ובמיוחד מאז שנת 2016 שהיא שנה מאד מעניינת בהיסטוריה של האינטרנט בה המדיה החברתית החלה לעבור רגולוציות קלות אך גם לצבור תאוצה מאסיבית בעיקר דרך מכשירי טלפון נייד, נתקלתי בעוד ועוד סרטונים של חיילות וחיילים מצלמים עצמים באופנים ילדותיים לחלוטין, טפשיים לחלוטין מבצעים כל מיני ריקודים ושירים למצלמה ומעלים את זה לצפייה פתוחה לכל העולם כאשר קשה לדעת מה משמעות החפצים ברקע ומה אויב יכול לפרש מהם. כמו כן, לדעתי האישית עצם הסרטוני האלה הם עדות לחולשה של צבא במסגרתו הדבר מתרחש.

מדינה רצינית וצבא רציני לא אמורים לאפשר מדיה חברתית בבסיסיהם

אני הולך ומשתכנע שמדינה רצינית או יותר נכון צבא רציני חייב לאסור באופן מוחלט כל שימוש באפליקציות מדיה חברתית בתוך הבסיסים שלו ואולי אפילו גם שימוש באפליקציות אימייל.
אני לא מומחה לאבטחת מידע ואין לי דעה מוצקה לגבי אפליקציות אימייל ספציפית.

מדינה רצינית וצבא רציני לא אמורים לאפשר מדיה חברתית בשטח קרבי

מצב בו חייל מדבר באפליקציית אינטרנט שאיננה בשליטה צבאית (אלא בשליטה של איזה תאגיד שאין לצבא כל שליטה עליו) משטח קרבי ואימו או אביו שומעים איך הוא נורה, אולי נורה למוות בזמן, יכול לגרום טראומה קשה ביותר להורים אלה ולבני משפחתו שאולי גם הם מאזינים לשיחה.

מצב בו אמא רואה איך יורים למוות בבן שלה בשיחה וידאו בשטח קרבי יכולה לגרום פוסט טראומה קשה ביותר, עם בעיות נפשיות ובעיות שינה קו-מורבידיות לאישה זו, לכל חייה.

לפי דעתי, מצב כזה, חלילה, הוא חוסר אחריות מוחלט של כל שרשרת הפיקוד של החייל הזה, מרמטכ"ל הצבא הספציפי ועד למפקדו האישי.

טלפון במקום אפליקציה, ככלל מבסיס בלבד

חיילים רוצים לדבר עם המשפחה? אין בעיה, טלגרפיה (SMS) וטלפוניה הם דרכים לכך ולזה לא צריך מחשב כיס ("סמארטפון").

ככלל הדבר יכול להיעשות מתוך בסיס צבאי בלבד.

הקונספציה של אפליקציות VOIP במקום SMS היא שגויה

האם העובדה שקיימות אפליקציות כמו טלגרם או וואטסאפ מחייבת חייל לא להשתמש עוד ב SMS? בוודאי שלא, זו שטות לחשוב כך.

שליחת תמונות ושיחות וידאו הן ככלל סיכון ביטחון המדינה וניתן לחלוטין להימנע מהן.

מכשירי טלפון צבאיים פשוטים

ניתן לצייד כל חייל במכשיר טלפון קלאסי פשוט אישי הכולל טלגרפיה (SMS) וטלפוניה בלבד, שעולה גרושים. 
הצבא יכול לספק כאלה לכל חייל בקלות, עם כרטיס SIM צבאי או עם מנוי ESIM צבאי מבוסס טלפוניה ושיהיה ניתן להשתמש בו רק בבסיסים.
לחלופין
ניתן יהיה למקם בכל מבנה רלוונטי מכשיר טלפון קווי (לא נייד) כדי שלא יילקח בטעות לשטח קרבי וזאת משום שהבעיה היא לא בהכרח רק מחשבי כיס ("סמארטפונים"), זה יכול גם עצם השימוש בטלפון נייד אישי, להבדיל מטלפון נייד יחידתי.

הערות כלליות

• אם חייל צריך לשלוח אימייל, הוא יכול לעשות זאת בצורה סדורה, לא לחוצה בכללותה, נוחה ומחושבת היטב לא ממכשיר טלפון אלא ממחשב בסיסי שלא שומר סיסמאות.
  ייתכן שהמדינה תצריך לדרוש מחברות שונות המספקות לחיילים שירותים טכנולוגיים שונים בשכר ומצריכות אישורים באימייל לוותר להם על הצורך בכך והדבר יצריך חקיקה וסטנדרטיזציה בחוק.
  הרי האם באמת שווה לחבר מכשיר טלפון צבאי פשוט לרשת האינטרנט רק בשביל אימייל? לדעתי לא.