תודעה (באנגלית: Consciousness) היא כל רגש ומחשבה שאי פעם יצור מסוים הרגיש או חשב.
תודעה היא הרכיב העיקרי של הנפש לפני זיכרון סמוך לתודעה וזיכרון רחוק מן התודעה אשר מידע משניהם יכול להופיע בתודעה.
התודעה כוללת רגשות ומחשבות אישיים שיצור חש מקליטה חושית ישירה או מדמיון כולל חלומות או תחושת ריחוף בעת שינה.
הקדמה בנושא רכיבי הנפש
רכיבי הנפש הם תודעה, זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך המתחלק לזיכרון לטווח ארוך תת מודע קרוב ("סמוך למודע") וזיכרון לטווח ארוך תת מודע רחוק ("תת מודע").
- קשב הוא ניסיון תודעתי להעביר מידע מן התודעה לזיכרון לטווח קצר ומשם המידע אולי יעבור לזיכרון לטווח ארוך.
- רכיבי התודעה הם רגש, מחשבה או שילוב של רגש ומחשבה בו זמנית ("אינטואיציה").
- רכיבי הזיכרון ואיך הם מאורגנים זה נושא הרבה יותר מורכב ממה מופיע בתודעה אבל בכל הקשור לזיכרון לטווח ארוך נהוג לכנות אותם "משקעים" (residues).
- אמונות (beliefs) הן מבני מידע זיכרוניים שבדרך כלל מכתיבים התנהגות.
- מחשבה מילולית היא ברובה חסרת משמעות אם איננה משקפת אמונה או איננה תואמת רגש.
תודעת האדם
תודעה קשורה בידיעה האישית של כל אדם בשאלה כמו "איך נראה צבע אדום" או "איך נשמע שיר מסוים" וכיוצא בזה.
כמובן שעבור אנשים שונים דברים מסוימים מרגישים שונים במקצת ולדוגמה מצב בו שלושה אנשים מסתכלים על אותו דבר ואחד רואה כחול, השני רואה ירוק והשלישי רואה טורקיז ואין אחד שצודק יותר מן האחר.
תודעה מאפשרת לקבל מידע לא מדעי על העולם
המידע המופיע בתודעה (החוויה האישית) איננו בהכרח מדעי, כפי שעולה מטיעון החדר של מרי:
מרי היא פיזיקאית שיכולה לראות צבע אך מעולם לא ראתה צבע כי היא בילתה את כל חייה במתקן מחקר בו הכל שחור ולבן, אבל היא למדה כל מה שאפשר לדעת פיזיקלית על צבע.
לאחר תקופה, מרי יצאה ממתקן המחקר וראתה צבע לראשונה בחייה ורק אז היא קיבלה מידע שאיננו מדעי לגבי מה זה צבע.
למה קיימת תודעה
יש הסבורים שתודעה היא פועל יוצא של אינטראקציה בין ישות מטאפיזית שניתן לכנות נשמה לבין פעילות המוח האנושית (ניורופיזיולוגיה) אם כי המחקר המדעי לא יכול לחקור ישויות מטאפיזיות (בין אם אלה קיימות ובין אם לא) ואין מענה מדעי בלבד לשאלה הזו אך קיים שיח פילוסופי ודתי נרחב על קשר אפשרי כזה.
אין בקרב מדענים תשובה אחת ויחידה לשאלה כמו "למה קיימת תודעה ואנחנו לא יצורים חסרי תודעה שלא מרגישים את פעילות המוח כלל?". לחלק מהמדענים או שאין תשובה כלל או שיהיו תשובות שונות, לאו דווקא מדעיות.
תודעה כאמרגנטיות
פיזיקליסטים או לחלופין מטריאליסטים טוענים שפעילות משותפת של אזורים במוח הם מפגש כוחות כימיים ("אמרגנטיות") הגורם תודעה.
לפי הפילוסוף דייויד צ'אלמרס כל אינטראקציה כימית מוחית כזאת משקפת לא יותר מתהליך כימי בלבד ולכן גישה זו נכשלת להסביר איך תהליכים כימיים מאפשרים בכלל לחוות חושים כמו מגע, שמיעה, ריח, טעם, ראייה, אורגזמה וכדומה כתודע.
במילים אחרות מסביר צ'אלמרס שאין שום הוכחה אובייקטיבית שאינטראקציה כימית כל שהיא גורמת תודעה ושההשערה שמערכות כימיות מסוימות (כמו מוח האדם) קשורות בתודעה היא קונצנזואלית ולא אובייקטיבית.
ג'וליו טונוני
מדען המוח האיטלקי ג'וליו טונוני מציע שתודעה היא קבוע פיזיקלי שמתקיים בכל מערכת פיזיקלית שמתבצעת בה תהודה (תגובתיות) או לחלופין אינטגרציית מידע.
דון הופמן
הפסיכולוג הקוגניטיבי דון הופמן מציע שתודעה היא קבוע פיזיקלי וכל מוח אנושי מתפקד מאפשר ביטוי של הקבוע הפיזקלי הזה בהתאם לפונקציות של מוח זה קצת כמו שכל מנורה תאיר בהתאם לפונקציות שלה כל עוד היא דלוקה.
הופמן מוסיף לטעון שמרחב, זמן ואנרגיה הם פרשנות תודעתית תלויית-מין (תלויית מוח האדם הניורוטיפיקאלי במקרה של בני אדם) של המרחב הפיזיקלי וייתכן שהאובייקט הפיזיקלי שונה מאד מאיך שמוח האדם מפרש אותו או מאיך שחלק גוף מסוים בכל מין שהוא (לאו דווקא מוח) גורם להבין אותו.
מיכאל אברהם
הפיזיקאי הישראלי מיכאל אברהם טען בספרו "מדעי החופש" שתודעה היא המפגש בין נשמה לגוף האדם כאשר הנשמה לפעמים יכולה לבחור בחירות מסוימות, בעיקר בתהליכיות זו:
מצב ← עיבוד מידע מוחי ← רצון הנשמה ← החלטת הנשמה ← עיבוד מידע מוחי ← פעולה
עם זאת, אברהם דוחה את הטענה שיש רצון חופשי מוחלט (100% מזמן חייו של אדם) כי לפעמים פשוט אין כמו במקרה של מוות ממכת ברק ולכן רצון חופשי קיים רק בהקשרים ספציפיים.
החיים כסימולציה
מאז עלייתו של תחום מדעי המחשב היו שהציעו שהמציאות שאנו חווים היא סימולציה ממוחשבת שיצרו יצורים חוץ יקומיים. יש הרבה בעיות מוסריות עם הטיעון הזה כי אולי זה מזלזל בסבל האנושי של כל אותם בני אדם שחיו חיים מלאי צער ומתו מוות כואב ביותר בלי שום הצדקה לכך בנפשם של מי שהכירו אותם וראו את סבלם ואת מותם הקשה ביותר.
אפשר לטעון שאם הטיעון נכון אז יוצרי הסימולציה הם רעים מטבעם על שגרמו כל כך הרבה סבל בכוונה לכל כך הרבה יצורים חיים בעולם הזה, אבל גם אפשר לקוות שאותם יצורים חוץ יקומיים כיבו את רכיב התודעה של אנשים שחוו כמויות אדירות של סבל בעולם הזה בלי שום הצדקה בנפשנו ולמעשה רק אנשים מעטים ביקום זה חווים תודעה, אבל לא ידוע לי על דרך להוכיח זאת והסכמת הכלל בקרב מדענים, פילוסופים ואנשי דת היא שכל היצורים החיים חווים תודעה בצורות שונות.
אל או אלהים
אנשים דתיים שונים במיוחד מדתות בהן לפחות לישות אלהית אחת (נפש עילית) יש חשיבות עילאית, טוענים שהתודעה נוצרה מצד אל או אלהים כל שהם מסיבות שונות (תלוי במסורותיה של אותה דת).
פטאליזם ותודעה
פטאליזם היא ההשקפה לפיה כל מה שקורה במציאות בה אנו חיים קבוע מראש; זה כמובן לא מכריח שאין תודעה או רוחניות כך שייתכן שהעולם בו אנו חיים הוא הפלט (output) של מערכת שכר ועונש ואנחנו כולנו חווים כאן שכרים ועונשים על מעשינו מבחירה חופשית בעולם קודם (שכלל תודעה בעצמו). רעיון זה משקף קומפטביליזם לפיו יש תודעה אך אין רצון חופשי (לפחות בעולם זה) אך הוא גם מסתדר עם רעיון המלתאיזם.
תורת הבודהות ותודעה
בתורת הבודהות תודעה מתוארת לפעמים כאור המאיר את חשכת החומר.
בתורת הבודהות תודעה היא הראיה החזקה ביותר לכך שממציאות באנו ואל מציאות נלך כך שהתודעה שלנו תתגלגל להיות התודעה של יצור אחר שיוולד כאן כחלק מרצף חיים מסוים (אם כי ייתכן ובשלב מסוים רצף חיים זה יסתיים בהגעה לנירוונה, שזה מונח רב משמעי בתורת הבודהות).
ניתן לכנות כל רצף חיים כזה בביטוי נשמה, אך במקרה זה הגדרת המונח נשמה שונה מאד מבדתות האברמיות.
הערות כלליות
- הפרעת קשב או הפרעת ריכוז היא למעשה הפרעה לתודעה, מאיזו סיבה שלא תהיה.
- לפי המתמטיקאי מקס פלאנק חומר במרחב נובע מתודעה ולא ההפך, טענה דומה מעלה בכתביו הפסיכולוג הקוגניטיבי דון הופמן כפי שהובא לעיל.