אני לא מכיר אדם שברצינות מעלה על דעתו שהיקום נוצר מכלום ← במובן הנפוץ של המונח "כלום".
המובן הנפוץ של המונח כלום הוא "אי קיום של כל מה שיכול להיות קיים".
ניתן להבין את המונח "כלום" כקיצור למונח "כל מאום" (בדומה לכך שבאנגלית nothing פירושו not a thing).
אם אין כל דבר שקיים אז לא יתקיים משהו מכל דבר (כשינוי צורה מלא מבחינה אנרגטית או כהיפרדות עם שינוי צורה אנרגטית או אפילו בריאה כי כל דבר כזה לא היה קיים כדי שיתקיים ממנו משהו).
לורנס קראוס
הטענה שהיקום נוצר מ"כלום" היא משחק מילים מיותר להפליא שלפי הידוע לי התחיל הפיזיקאי לורנס קראוס.
זהו משחק מילים כי קראוס עצמו לא התכוון לכלום במובן הנפוץ אלא הגדיר לגמרי אחרת מהמקובל את המילה כלום.
קראוס השתמש במונח "כלום" לתיאור ווקום קוונטי (Quantum Vacuum).
בהתאם לכך, ניתן לתהות מנין הגיע אותו ווקם קוונטי (או מנין הגיע נקודה סינגולרית בעלת אנטרופיה נמוכה), אם לא מ"כלום", אבל זה לדיון אחר.
זו זכותו המלאה של קראוס להגדיר מילה (אוסף פונמות) כרצונו, אבל במקרה של מונח כה כללי בשפות אנושיות שהוא גם מונח בסיסי בשפות אנושיות, זה לא רציני וקצת כמו להגדיר "כן" כ"לא". זה אפילו קצת מזלזל כי זה כמו שאני אגיד למישהו "לא אכלתי כלום היום בצהריים" אבל למעשה אני יודע שכן חיסלתי איזה צלחת שניצלוני תירס.
כשאדם אומר "אין כאן כלום" הוא מתכוון שבשטח מוגדר אין כלום בהקשר מסוים (ייתכן שיש שם אוויר ואפילו קירות אבל אין כלום ממה שהוא התכוון למצוא) ולכן בהגדרה הכללית ביותר של המונח "כלום" הכוונה כללית ביותר ומשמעותה המרחב הפיזיקלי כולו (כדימוי, כמובן כי הרי כן יש משהו מאשר לא כלום) ולכן אין היגיון לשחק עם המונח הספציפי הזה.
בהתאם לכך, אני אישית לא אקח את שימושו של קראוס במונח "כלום" ברצינות ואני גם לא אקח ברצינות כל אתאיסט שעושה כן כדי להצדיק אתאיזם.
אם היקום נוצר מאת אלוהים אז מאיפה בא אלוהים?
השאלה מאיפה בא אלוהים נתפשת כלא הגיונית בקרב אנשים שמאמינים במציאות אלמנטרית (שלצורך העניין נכונה "אלוהים") כי מבחינתם מציאות אלמנטרית כזו היא שגרמה למציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם להתחיל להתקיים או שאם אין ישות כזו והיקום הפיזיקלי נצחי ובלתי תלוי בעצמו אז לכל הפחות ייתכן וליקום או למערכות שונות בו (כמו גלקסיות או פלנטות) ואולי אף ליקום עצמו יש תודעה בדומה לכך שמוח אדם פעיל (שגם הוא מערכת פיזיקלית, כמובן) גורם לתודעה ואולי שתודעה זו בעצמה משפיעה על היקום (היקום ה"אלוהי" משפיע על עצמו) וגורם נצחי כזה הוא בלתי-תלוי והכרחי בהגדרה.
אלוהים כזו אינו בהכרח מוגדר כאלוהי דת כל שהיא (אמון-רה, יהוה, זאוס, ברהמן וכדומה).
בכל מקרה, ייתכן שעצם הניסיון להבין את מקורות היקום איננו אפשרי שכן המוח האנושי הוא בסופו של דבר מוח אחד מיני רבים אשר הינו תלוי-מין (specious-specific) שמעצם היותו מוגבל-ספציפית אינו יכול לתפוש או לפחות לא לשלול בתוקף רעיונות מטאפיזיים על מקורות היקום כי גם ככה האובייקט הפיזיקלי של היקום מתפרש בעצמו לפי מוח תלוי-מין ספציפי ומוגבל באופיו שלו זה; רעיון זה מתואר בהרחבה בכתביו של חוקר המוח דון הופמן (Don Hoffman).
פתרון הבעיה
פתרון הבעיה הוא לדעתי נקיטת גישה איז'ריסטית (eitherist) לפיה או שהמציאות הפיזיקלית כוללת התודעה שלנו נצחית או שהיא נובעת מצד מציאות אחרת שהיא נצחית או נוצרה ממציאות נצחית ("נצח" או "אלוהים" לצורך העניין).