גבול ירדן-ישראל הוא הגבול הפרוץ והכאוטי ביותר של ישראל.
מצבי הגבול
משנות ה-60 בערך ים המלח הולך ומתייבש בקצב מהיר ובשנת 2024 כבר כל המקטע המרכזי שלו יבש וניתן ללכת עליו ברגל לתוך ישראל בעוד שחלקים אחרים מתייבשים ממזרח וממערב אחד כלפי השני ומקלים על הגעה בשיט קל (שיט ללא מנוע) על הים עצמו לישראל. אבל ים המלח הוא רק חלק קטן מהגבול הזה.
גדרות הגבול הנמוכות ביותר נמצאות בין ישראל לירדן ויש שיכולים לטפס על חלקן ולדלג על חלקן בלי יותר מדי בעיה. קל לחתוך אותן עם כלי חיתוך וקל לפוצץ אותן או לדרוס אותן.
קשה לרשויות ישראל לפקח על גבול ירדן-ישראל גם בשל אורכו, אך גם בשל כך שחלק גדול ממנו עובר בשטחי הרשות הפלשתינית, מה שחושף חיילים ישראלים להיתקלויות עם פלשתינים וייתכן שבעתיד גם יגרום להתקלויות עם מתנכלים מן הצד הירדני.
אני טענתי כבר בשנת 2010 שאם יחסמו לפליטים ומסתננים מאפריקה את גבול מצרים-ישראל (מה שאכן בוצע עד שנת 2012), הם פשוט יתחילו להגיע לירדן לאו דווקא חוקית ויעברו דרכה כמעט בלי בעיה לשטח ישראל.
תקופות ההסתנות מירדן לישראל
אני אישית מחלק את ההסתננות מירדן לישראל לשתי לתקופות.
התקופה הראשונה היא בין שנת 1948 לשנת 2000 (52 שנים) אז הסתננו מירדן לישראל עד בערך עשרים אלף איש והתקופה השנייה היא משנת 2000 עד שנת 2025 אז הסתננו מירדן לישראל גם כן עד בערך עשרים אלף איש.
קשה במיוחד להעריך את כמות המסתננים כי חלקם שוהים בישראל זמנית לצורך עסקאות סמים ונשק או משתקעים ביישובי הרשות הפלשתינית.
שנת 2014 ואילך
גלים קטנים של הסתננות רחבה מירדן לישראל החלו בערך משנת 2014 אך משנת 2020 מתרבים דיווחים על עשרות עד מאות מסתננים בחודש מירדן לישראל כאשר רוב המסתננים הם מאריתריאה, סודן, אתיופיה, גאנה, קולומביה, גאורגיה (גרוזיה), סרי לנקה, מולדובה ולאחרונה גם אוזבקיסטן. מסתננים אוזבקים כבר מקימים קהילה בדרום תל אביב וסביר להניח שהם מוצאים שפה משותפת עם ישראלים ממוצא בוכרי הגרים באזור ודוברים אוזבקית ויש העדפה להעסיק גאורגים, סרי לנקים ואוזבקים כי הם מאד לא משקפים את הסטריאוטיפ של המסתנן האפריקני בדרום תל אביב ויכולים לחמוק בקלות יתרה מן הרשויות.
עם החרפת המצב הכלכלי בישראל מאז שנת 2020 בעלי עסקים בתל אביב מעדיפים להעסיק אותם מסיבות כלכליות ברורות.
לרוב מדובר בגברים יחידים או בקבוצות של שניים-חמישה גברים אבל לפעמים גם במשפחות עם ילדים. הגברים שבאים כיחידים או בקבוצות הם לרוב דיסידנטים (מתנגדי ממשל) עניים שאין להם מה להפסיד ודי ברור שהם באים לשטח ישראל כדי להישאר בו ולא ממש משנה להם מי שולט בו.
גדר מאסיבית לעומת חיזוק חוקי ההגירה של ירדן בהשפעה אמריקנית
מבחינה גאופוליטית אך גם אקולוגית, קציני מדינת ישראל צריכים לשאול את עצמם אם הם באמת מעוניינים בבניית גדר ארוכה ומסועפת מאזור אירביד - מיצר, המשך דרומה לאזור חמת גדר, שער הגולן ואשדות יעקב, המשך דרומה לאזור דיר אבי סעיד - בית שאן, המשך דרומה לאזור עמאן - גשר אלנבי והמשך דרומה כל הדרך למרגלות הרי אדום עד לאזור עקבה-אילת.
זה פרוייקט מטורף שאין לי יכולת להעריך את עלותו ותחזוקתו, מה גם שהדבר יכול לגרום למלחמה אזורית בטענה שישראל כולאת את הפלשתינים של הגדה המערבית סופית (גם מכיוון מזרח, כהשלמה לגדר ההפרדה הסוגרת עליהם מצפון למערב לדרום) ובכך פוגעת במסחר בין ירדן לפלסטין או מונעת אותו כליל ומטילה מצור נוסף על פלשתינים אך שני למצור הישראלי-מצרי על עזה ומשם קצרה הדרך לגלי שנאה והסתה נוספים כלפי מדינת ישראל בעולם ולחיזוק טענות הפלשתינים לדיכוי, מצור וטיהור אתני.
הנזק האקולוגי אך בעיקר הביטחוני והדיפלומטי שייגרם למדינת ישראל מפרוייקט כזה הוא אדיר מימדים.
מבחינה גאופוליטית כבר ידוע לכולם שהבוס העליון של ישראל וירדן הוא ארה"ב ולכן ישראל יכולה לבקש מארה"ב שירדן תחזק את חוקי ההגירה שלה ותמנע מתיירים להגיע אליה אם יש חשד סביר שמטרתם היא לא תיירות או עבודה בירדן אלא הסתננות למדינה שלישית כמו ישראל, עיראק או סעודיה.
דרך אחת לכך היא דרישה למסמכי ETA שסביב שנת 2025 הולכים ונהיים סטנדרט תיירות-רילוקיישן בינלאומי.
הירדנים לא בהכרח ירצו לשתף עם פעולה עם דרישות מסוימות.
