הנחת יסוד בקרב הסולדים מריכוזיות כלכלית היא שריכוזיות כלכלית היא גרועה ותחרות כלכלית היא טובה. זה אולי נכון בהמון מקרים או בהקשרים ספציפיים (כמו לגבי גופים המספקים שירותים ולא מוצרים) אבל לא בכל המקרים או בכל ההקשרים ולפעמים דווקא ריכוזיות כלכלית תתרום ליציבות מערכת כלכלית בטווח הארוך לפחות יותר מאשר תחרות.
מוצר לעומת שירות
יותר מוצרים נמכרים מאשר שירותים או במילים אחרות מוצר עסטד הוא דבר שכולם צורכים, שירות מסוים, בדרך כלל לא כולם.
דווקא סטנדרטיזציה וריכוזיות בייצור מוצרים כך שגם השולטים (אליטה) תקבל את אותם מוצרים בדיוק כמו הנשלטים (תחתיתה) תעלה את איכותם; על מתן שירות קשה הרבה יותר לפקח כי במקרים רבים יש רק אדם אחד שמספק אותו ורק אדם אחד שמקבל אותו ולכן איפה שאפשר עדיף גישת "עשה זאת בעצמך".
מוצרים ציבוריים לעומת מוצרים פרטיים
רבים נוטים לייחס מוצרים ציבוריים לגופים ריכוזיים ומוצרים פרטיים לגופים תחרותיים, אך זה לא תמיד נכון כי נכון לשנת 2024 לדוגמה, במדינות בעלות כלכלה ריכוזית דווקא גופים ריכוזיים משווקים מוצרים פרטיים וגופים תחרותיים כמו מתכנתים עצמאיים המתחרים זה בזה מייצרים מוצרים ציבוריים (תוכנות קוד פתוח).
מניעת ניווניות במבנים ריכוזיים חשובה יותר ממניעת ריכוזיות כשלעצמה
צריך להפעיל משנה זהירות למניעת ניוון ושאננות במבנים ריכוזיים ולדאוג להגינות במבנים תחרותיים ובכל מקרה בשני ההקשרים צריך לשאוף לאיזון, ליעילות ולקיימות.
העתיד הקרוב
מה יהיה בעתיד הקרוב (שנת 2100 ואילך) כאשר הייצור יהיה יותר ויותר ריכוזי ואוטומטי? קשה לדעת.
עם אידאולוגיות כלכליות כמו דיסטריבוטיזם תיתכן בעלות משותפת על אמצעי ייצור; לדעתי יש להעדיף כוח עבודה אוטומטי על כוח עבודה אנושי ולא לפחד מאבטלה טכנולוגית (שאני אישית סובל ממנה לפעמים) כל עוד יש מנגנוני פיצוי על כך כמו מנגנון יעיל של ביטוח לאומי ממשלתי והכנסה בסיסית לכלל.
ריכוזיות מבחינת כמות מדינות
ייתכן שאם בכדור הארץ מצד אחד היו הרבה פחות מדינות (במקום מאות, עשרות) ומצד שני הייתה הרבה יותר סטנדרטיזציה, לא אתפלא אם החיים של כולנו היו נעימים יותר.
