בפיתוח תוכנה, המונח "קולבק" מתאר כל פרוצדורה המועברת כארגומנט, או, כל קריאה לפרוצדורה המועברת כארגומנט.

אם בעת קריאה לפרוצדורה נעביר לה ארגומנט שהוא פרוצדורה בעצמו, או, קריאה לפרוצדורה, אזי סביר לי להניח שפרוצדורה כזו או קריאה לפרוצדורה כזו תכונה פרוצדורה מועברת (Passed procedure) או קריאה מועברת (Passed call) ולכן בכל פעם שהפרוצדורה שמכילה את הארגומנט\ים הזה\הללו תיקרא, גם הקוד המועבר יעבור הרצה. לפיכך, "קולבק" הוא למעשה או פרוצדורה מועברת, או קריאה מועברת (תלוי במקרה לגופו).

מחזור חיי תוכנה פירושו סדרת תהליכים הקשורים בפיתוח תוכנה, אשר לפחות תאורטית יכולים לחזור ולקרות יותר מפעם אחת לפחות מן הרגע בו מתחילים לפתח אותה ועד הרגע בו באופן כללי פוסק השימוש בה (אם הוא בכלל פוסק בחיי איש).

מודל

מודל סביר למחזור חיי תוכנה הינו:

בקרת זרימה פירושו סך התנאים הלוגיים-פורמליים במסגרת שפת מחשב מסוימת לעיבוד מידע ובעיקר סדר עיבוד המידע בעת הרצת קוד מקור או קומפילציה שלו.

סדר עיבוד מידע שכזה יכול להיות למשל:

יסודות התכנות אני מתאר כהבנת ההבדל בין שפת מכונה, שפת סף ושפת התנהגות כמו גם את ההכרות עם מונחים מרכזיים בפיתוח תוכנה.

מונחי יסוד במחשוב

מונחי יסוד במחשוב הם למשל:

• תו
• אסקייפינג
• ביט ("בית")
• בייט
• קילוביט
• קילובייט
• קידוד ("ייצוג מקוצר")

באופן כללי כל תו שוקל ביט ("בית") בודד.

גדלי מידע במחשבים

מידע ממוחשב ניתן לכמת ביחידות מידה שונות. יחידות מידה נפוצות כאלה יתוארו להלן.

_{אם המאמר לא מובן במלואו אני ממליץ לחזור לקרואו לאחר קורס מבוא לשפת מחשב מסוימת (כגון שפת JavaScript) במכללה אינטרנטית כגון teamtreehouse.com בו לומדים על המושגים פרוצדורה ("פונקציה") ותחום באופן מוחשי ← כלומר עם דוגמאות ותרגילים מוחשיים תוך כדי קידוד וכן ניתן לפנות אלי אם משהו לא ברור}

בהגדרה כללית, המונח תחום (באנגלית: Scope) משמש לתאר קטע מוגבל (כלומר מוקף בגבול המסמל אותו).
בפיתוח תוכנה בכלל ושפות התנהגות בפרט, "תחום" הינו קטע קוד מוגבל שבו ניתן לגשת למשתנה רק בתנאי מסוים אם בכלל.

שפת JavaScript היא שפת מחשב מסוג שפת התנהגות אשר ניתן להריץ קודיי מקור הכתובים בה על דף ווב בדפדפן ווב או מקומית דרך קובץ במערכת הפעלה, זאת בניגוד לכלל שפות ההתנהגות (הקיימות בעת כתיבת מאמר זה) שניתן להריץ רק מקומית בקובץ על מערכת ההפעלה אך לא על דף ווב.

שפת ההתנהגות של עולם הווב

שפת JavaScript היא שפת ההתנהגות של עולם הווב ויחד עם שפת HTML ו שפת CSS היא מהווה את חבילת שפות המחשב שעימן בדרך כלל מפתחים אתרי ווב.

פיתוח תוכנה אג'ילי (באנגלית: Agile software development) אני מגדיר כמגוון שיטות פיתוח תוכנה אשר מאפיין כללי שלהן הוא פיתוח תוכנה אמפירי-מהיר בעיקרו שמסתמך, ככלל, כמה שפחות על תכנון לטווח ארוך.

פיתוח בטווח ארוך (בצורה אג'ילית) לא ייעשה לפי ניתוח לטווח ארוך (בצורת אפיון) אלא לפי ניסיון (אמפירוס) ממקרים רבים של שימוש בתוכנה ← זאת להבדיל ממקרי פיתוח תוכנה נון אג'ילי שמסתמך כמה שיותר על תכנון לטווח ארוך ואפיון קפדני.

ביצועי תוכנה (באנגלית: Software performance) אני מגדיר כתחום פיתוח תוכנה במסגרתו הופכים תהליכי טעינה באפליקציה לאסתטיים ומהירים יותר; בסדרת מאמרים זו אתאר ביצועי תוכנה בעיקר בהקשר אפליקציית אינטרנט (ובזה גם אתר ווב).

רקע

ניתן לצמצם ואף למנוע תהליכי טעינה באפליקציות אינטרנט על ידי קונפיגורציה נכונה של תוכנות שרת בסביבת שרתים ולעתים גם תוכנות בשכבה גבוהה יותר משכבת השרתים (כמו מערכת ניהול תוכן) או שדרוג חומרה.

ספריית קוד

המונח ספריית קוד מתאר במקרים רבים שפת מחשב המהווה גרסה מקוצרת ו/או הרחבה של שפת מחשב אחרת קיימת. במקרים רבים אם לא ברוב המקרים ספריית הקוד פותחה רק או בעיקר דרך שפת המחשב שהיא משמשת ספריית קוד עבורה (כך למשל שפת jQuery אשר היא ספריית קוד של שפת JavaScript פותחה רק או בעיקר ב JavaScript בעצמה).

פריימוורק

במחשוב בכלל ופיתוח תוכנה בפרט, המונח פריימוורק משמש לתאר תוכנה מורכבת המהווה בסיס פיתוחי לתוכנות בהקשרים שונים כגון אתרי ווב או משחקי מחשב; זהו מעין "שלד" תוכנתי שניתן להכין ממנו מוצר תוכנה בהקשר כללי מסוים.

בפיתוח תוכנה, תכנות מכוון אובייקטים או תכנות מונחה עצמים (באנגלית: Object oriented programming) אני מגדיר כפרדיגמת פיתוח תוכנה שעיקרה יצירת מבני מידע הנקראים אובייקטים כאשר כל אובייקט מורכב מקבוע אחד לפחות ו\או ממשתנה אחד לפחות ו\או מפרוצדורה אחת לפחות.

במסגרת הפרדיגמה, אובייקטים נוצרים לפי עקרונות אלה: