רישום נישואים מחוץ לישראל מצריך בדרך כלל את התהליך הבא, או תהליך דומה:
- הנפקת תעודת "לא נשוי" ("תצהיר נישואים") מקונסוליה ישראלית; מדינת ישראל מצהירה כי האדם המבקש את התעודה אינו מוכר מצידה כ"נשוי"
- הנפקת תעודת "אימות דרכון" מקונסוליה ישראלית
- תרגום תעודת "לא נשוי" מאת משרד תרגום שהוסמך רשמית באותה מדינה, לתרגם תעודות כאלה (ייתכן שהקונסוליה תמסור שני העתקים; אחד בשפתה הרשמית ואחד בשפת המדינה המקומית ואז לא יהיה צורך במשרד תרגום כזה)
- הגעה למשרד רישום הנישואים הרלוונטי עם התעודה המתורגמת לשפת המקום ולהירשם כנשואים, ככלל יש להגיע עם עד אחד לפחות (לפעמים אפילו שניים או יותר ; יש לבדוק את החוק המקומי)
באופן כללי, לאחר רישום נישואים ניתן יהיה לבצע כל אחד מתהליכים (נפרדים) אלה:
- ויזת שהייה מסוג "ויזת נישואים" (פורמלית או לא פורמלית)
- רישום אבהות
- ביטול אזרחות ישראלית
דעה אישית
בדומה לדעתו של בן שפירו (Ben Shapiro), גם לפי דעתי, נישואים זה עניין דתי-משפחתי בלבד ולכן מדינה לא אמורה לעסוק בנישואים כלל וכל חקיקה של מדינה חילונית בעניין נישואים היא מיותרת ואבסורדית.
אהבה היא עניין בין בני זוג, לא בין בני זוג ומדינה.
הדבר היחיד שמדינה צריכה לעסוק בו הוא אם יש לזוג נתון ילד או ילדים או לא ואם כן, כלומר אם יש להם ילד או ילדים, אז לתת להם סיוע כלכלי תואם.
אני מביא כאן דעה זו לא כדי לדחוף את דעתי האישית על נושא זה שבפועל הוא אכן ביורוקרטי ומורכב אלא כי אולי דעה זו תסייע לכם כזוג להחליט טוב יותר באיזו מדינה לגדל ילדים. עקרונית, כמה שפחות ביורוקרטיה, כך יותר טוב, במיוחד לנפש.