ניתן לסווג חנויות אינטרנט (איקומרס) לפי מספר סוגים שונים של מסחר בהן.
בחנויות אינטרנטיות מסוימות יש רק שניים ממאפיינים אלה אבל לפעמים יש שלוש או יותר מכך יחדיו. למשל, באתר Ebay, אפשר לקנות הן במכירה פרטית והן במכירה פומבית וגם באפליקציה וגם באתר.
מכירה פרטית לעומת מכירה פומבית
בחנות מתבצעת מכירת מוצר או שירות לכל לקוח ללא אפליה לעומת מכירת מוצר או שירות רק ללקוח שמשלם הכי הרבה.
מכירה קמעונאית לעומת מכירה סיטונאית לעומת גם וגם
בחנות מתבצעת מכירה של מוצרים בלי הנחה על כמות (לא משנה כמה יחידות כל מוצר נקנה, עדיין אין הנחה בגלל כמות כזו) לעומת מכירה של מוצרים עם הנחה על כמות (ככל שקונים יותר מאותו מוצר כך יש על כל יחידה שלו יותר הנחה).
מכירה לאורחים בלבד לעומת מכירה לרשומים בלבד לעומת גם וגם
חנויות אינטרנטיות יכולות לאפשר לבצע עסקה כאורח בלבד ("חוויית קנייה קלאסית" בלי מתן פרטי זהות או עם מתן מינימלי של פרטי זהות) אם כי מצב כזה הוא לא נפוץ.
המצב הנפוץ הוא מכירה לרשומים בלבד או מכירה לגם וגם (גם לאורחים וגם לרשומים). לפי דעתי מכירה לגם וגם זה הכי טוב כאשר מספר טלפון משמש קריטריון הרשמה אפשרי (כך נותנים ללקוח את האפשרות תמיד ליצור חשבון משתמש חדש עם מספר טלפון חדש).
אפשרות תשלום בחנות האינטרנטית לעומת היעדר אפשרות תשלום בחנות האינטרנטית
בחנויות אינטרנטיות שונות לא ניתן לשלם מיד לאחר סיום ההזמנה; קודם כל מבצעים הזמנה; החנות עוברת על המלאי ואם אין אף מוצר היא מודיעה שאין אף מוצר ולא ניתן לסגור עסקה אך אם יש מוצר אחד לפחות ניתן לסגור עסקה והלקוח בוחר איך להמשיך.
במקרה כזה ניתן לשלם טלפונית או בהגעה לחנות ואיסוף עצמי.
אני אישית חושב שזו דרך מאד טובה לנהל חנות לפחות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים כי זה חוסך המון מנגנונים תוכנתיים של תיאום בין מלאי פיזי למלאי חנות אינטרנטית שעלות פיתוחם ותחזוקתם יקרה.
מכירה לפי סוג לקוח
אפשר לסווג חנויות אינטרנטיות לפי סוג לקוחותיהם:
- עסק לעסק (B2B)
- עסק לצרכן (B2C)
- צרכן לצרכן (C2C)
- עסק לממשל (B2G)
אני אישית מסתייג מן הסיווג הזה כי הוא מערבב מונחים שונים מהתחום המורכב של שרשרת אספקה בצורה לא מדויקת.
חנות אינטרנטית שהיא אתר ווב (website), אפליקציית נייטיב (natapp) או שניהם (progapp)
חנות אינטרנטית עצמאית יכולה להיות אתר ווב (website) שמריצים על אפליקציית דפדפן, או אפליקציית נייטיב (natapp) שמריצים על מערכת הפעלה ישירות, או שניהם יחדיו - מה שנקרא "אפליקציה פרוגרסיבית" (progapp).
אני אישית נמנע להתקין אפליקציות נייטיב וקונה רק מאתרים.
חנות אינטרנטית שהיא אתר ווב לעומת חנות אינטרנטית בתוך אתר ווב
חנות אינטרנטית יכולה להיות קניון אינטרנטי ולהכיל בתוך עצמה לפחות חנות אחת או שניים או יותר חנויות. למשל, בקניון האינטרנטי עלי אקספרס יש המון חנויות של סוחרים סיניים שונים; כל "חנות" שלהם בתוך עלי אקספרס היא "תת-חנות" או חלק או רכיב מתוך החנות הגדולה עלי אקספרס.
אפשר להתייחס לזה כאל "קניון אינטרנטי" (internet mall) לעומת חנות אינטרנט (internet store)
קניון קניות באינטרנט זה בהחלט קונספט שהולך ומתגבש כי יותר ויותר אנשים רוצים חנות בתוך אתר מאשר אתר חנות עצמאי שיקר יותר לבנות ולתחזק, אבל לפעמים דווקא ישתלם יותר להשקיע בפיתוח ותחזוק אתר עצמאי, כל מקרה לגופו וצריך להתייעץ עם איש שיווק באינטרנט כמוני או אחד המתחרים שלי.
תגמול שותפים לעומת תגמול דרופשיפינג
אם בכלל יש תגמולים כאלה
תגמול שותפים
המושגים תגמול שותפים או שיווק שותפים משמשים לתאר מצב בו דרך אתר A מביאים לקוח לקנות באתר B ולהרוויח עמלה שהיא אחוז מסך המכירה של העסקה שבוצעה עם לקוח זה באתר B של העסק הרלוונטי (אם בכלל ביצע עסקה כזו ואם בוודאות ברור שהגיע דרך אתר A של הגוף שמבצע תגמול שותפים שותפים).
אני אישית נגד תגמול שותפים כי מבחינתי זה "בלבול מוח" וכרוך בהמון הימורים טכניים ושיוקיים מיותרים.
תגמול דרופשיפינג
המושגים תגמול דרופשיפינג או שיווק דרופשיפינג משמשים לתאר מצב בו חנות אינטרנטית A מוכרת מוצר אחד לפחות כאשר אף אחד מהמוצרים שבעסקה אינו במלאי שלה אלא במלאי של חנות B והיא רק מספקת אותו בעקיפין ללקוח אבל עם חוויית קנייה "מקומית" ש"טבעית" ללקוח.
במילים פשוטות דרופשיפינג זה "מכירה בפרוקסי".
הגמול על דרופשיפינג לחנות A נקבע בחוזה מול חנות B והוא יכול להיות למשל שווי כספי של אחוז מכל עסקה עקיפה או משכורת חודשית.
אני אישית נגד תגמול דרופשיפינג כי מבחינתי זה "בלבול מוח" וכרוך בהמון הימורים טכניים ושיוקיים מיותרים.
דברי סיום
כמו שהראיתי במאמר זה ניתן לסווג אתרי מסחר אלקטרוני או איקומרס לפי מאפיינים שונים שלהם והסיווגים יכולים להיות מגוונים מאד הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה שיווקית.
