תארי כבוד בסוף משפט בשפה הוייטנאמית

כאשר וייטנאמים פונים זה אל זה, בעיקר כאשר מצד אחד אינם מכירים זה את זה אישית אך מצד שני השיחה איננה פורמלית, הם לרוב יעשו זאת עם תארים הנחשבים לתארי כבוד, אשר יתווספו לסוף כל משפט.

תארי כבוד בסוף משפט אל נקבות בגירות

1. לאישה מבוגרת קצת מאיתנו נהוג לפנות בתואר chị שניתן לפרש גם כ"אחות גדולה".
2. לאישה מבוגרת בינונית מאיתנו נהוג לפנות בתואר cô שניתן לפרש גם כ"גברת".
3. לאישה זקנה נהוג לפנות בתואר bà שניתן לפרש גם כ"סבתא".

הבלטתי את chị ואת cô כי הם הכי נפוצים בשימוש ולפעמים עדיף להגיד אותם גם לאישה "זקנה" כדי שלא תרגיש "זקנה מדי".

תארי כבוד בסוף משפט אל זכרים בגירים

1. לגבר מבוגר קצת מאיתנו נהוג לפנות בתואר anh (יש להגותו "איין").
2. לגבר מבוגר בינונית מאיתנו נהוג לפנות בתואר chú שניתן לפרש גם כ"דוד".
3. לגבר זקן נהוג לפנות בתואר ông שניתן לפרש גם כ"סבא".

הבלטתי את anh ואת chú כי הם הכי נפוצים בשימוש ולפעמים עדיף להגיד אותם גם לגבר "זקן" כדי שלא ירגיש "זקן מדי".

תארי כבוד ממבוגרים לצעירים מהם

1. לנער או נערה נהוג לפנות בתואר em שניתן לפרש כ"עלמ\ה". עם זאת, נכון לפנות כך לכל מי שלדעתנו צעיר\ה מאיתנו וברור שטרם עבר\ה את גיל 35 בערך, כך שזה מונח גמיש מאד.
2. לילד או ילדה נהוג לפנות בתואר con שניתן לפרש כ"חמוד\ה".

מערכות תארי כבוד בארצות שכנות לוייטנאם

מערכות תארי כבוד מבוססי גיל קיימות גם בסין, יפן ותאילנד אך המערכת בתאילנד היא גמישה מאד (צעיר\ה מבוגרת ומבוגר).

הערות כלליות

• אם פנית אל מישהו כ anh סביר להניח שהוא יפנה אליך כ em ואם פנית אל מישהו כ em סביר להניח שהוא יפנה אליך כ anh, כל זה בתנאי שאתה והוא מסכימים (בתת מודע) על היחסיות הזו.
  ההפך הוא הנכון גם לגבי נקבות (chi/em).