סביב שנת 2025 ניתן לסווג את האנושות מבחינה פוליטית לפי כמה מחלקות עיקריות:
- הציר המזרחי: הציר החזק ביותר מבחינה תעשייתית המורכב בעיקר מהמדינות סין, רוסיה, קזחסטן, פקיסטן ואיראן.
- הציר המערבי: ציר הולך ונחלש המורכב בעיקר מהמדינות ארה"ב, קנדה, האיחוד האירופי ובריטניה.
- הציר הצפוני: בעיקר המדינות איסלנד, נורווגיה, דנמרק, שוודיה ופינלנד.
- הציר הדרומי: בעיקר המדינות צ'ילה, ארגנטינה, נמיביה, דרום אפריקה, מוזמביק, מדגסקר, סיישל, סרי לנקה, אוסטרליה, ניו זילנד, פפואה ניו גינאה ופיג'י.
- הציר השיעי: בעיקר המדינות איראן, פקיסטן, אזרבייג'אן, בחריין, עיראק, סוריה, תימן ובמובנים מסוימים גם לבנון שתחת שלטון חיזבאללה.
- הציר הסוני: בכללי, כל המדינות האסלאמיות שאינן עם רוב שיעי או שלטון שיעי.
- מדינות עצמאיות: בעיקר המדינות שוויץ, קפריסין, ישראל, הודו, תאילנד, וייטנאם, הפיליפינים ומדינות מסוימות במרכז אמריקה ובמרכז אפריקה.
- ארגונים בינלאומיים: ארגונים אלה משקפים בעיקר את המונחים "הבונים החופשיים", "אילומינטי", "קריית הוותיקן", "הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי", "הפורום הכלכלי העולמי", "ארגון הבריאות העולמי" ועוד.
הערות לגבי הצירים השונים
- מדינות הציר הצפוני ובעיקר מדינות הציר הדרומי נוטות כמה שפחות להתערב בענייני מדינות אחרות.
- הציר המערבי הולך ונחלש בשל ריבוי בעיות חברתיות-כלכליות כולל משילות ירודה, ירידה בפריון העבודה (במידה רבה בגלל עלייה רחבה בהפרעות שינה והפרעות נפשיות) ושינויים בארגון הכלכלה העולמית ובמיוחד עלייה באוטומציה במסחר שמכתיב הציר המזרחי.
בחינת מדינות ספציפיות
- מדינת עומאן היא מתווכת חשובה בין מדינות אסלאמיות משום שדת המדינה היא אסלאם איבאדי (לא אסלאם סוני ולא אסלאם שיעי) ולכן היא לכאורה נטרלית מבחינה אסלאמית ומתאימה לתווך ולפשר במחלוקות בין מדינות אסלאמיות.
- מדינת אוקראינה רצתה לעזוב את הציר המזרחי לציר המערבי אך הדבר גרם לה למלחמה ולבעיות כלכליות קשות.
- מדינת ישראל מנסה להיות בסדר עם כל הצירים יחדיו אבל לא ממש מצליחה בגלל שינויים בכלכלה העולמית שמכתיבים ארגונים בינלאומיים ובעיקר האחדות (המוזרה יש לאמר) בין פלגים אסלאמיים שונים שמנהיג הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
