להלן פירוט על התרבות התאילנדית - התרבות התאית.
תרבות זו עברה שינויים רבים ומהירים מאז "מהפכת הסמארטפונים" של שנת 2007, מאז מהפכת המדיה החברתית והפינטק של שנת 2016, מאז תקופת הקורונה ומאז תקופת המלחמות לאחריה. תאילנד "של היום" היא פחות ופחות תאילנד "של פעם" ורבים מן התאים הפכו ליותר "צינים וחשדנים" מאשר "נעימים וחייכנים", אם כי עדיין ישנם קווים כלליים עיקריים בתרבות התאית שחשוב להכיר.
עקרונות יסוד
- ראש אדם או בעל חיים נחשב לקדוש ובדרך כלל אין בדיחות על ראש ועל פנים.
- חשיבה בקבוצות ולא ביחיד היא דבר נפוץ וזה מעוגן בשפה התאית בה שמות עצם (nouns) נאמרים תמיד ברבים; למשל, במקום להגיד "אני צמחוני" לעתים יגיד על עצמו אדם "אנחנו היננו אנשים צמחונים" (rao pen khon mangsawirat).
- בקרב תאים רבים רווחת תפישת עולם לפיה עושר חומרי מתיר להתייחס לאחרים כנחותים.
- נהוג להוריד נעליים בכניסה לבתים, למסאז'יות ולמרפאות קטנות שאינן בית חולים וכן בכניסה למקדשים.
- רוב הציבור לא דובר אנגלית שוטפת ולא מעוניין לשפר אנגלית.
- יש נטייה להימנע מלהשתמש בסרקזם וכן נטייה לא להשיב על סרקזם אפילו אם אדם קרוב השתמש בו.
- לחיצת יד לאמרת שלום איננה נפוצה כלל בקרב תאים ואף נחשבת ברוב המקרים לפעולה גסה ומניפולטיבית; ה"תחליף" הכללי שלה בתאילנד הוא קידה קטנה הכוללת שילוב של שתי כפות הידיים קדימה, אל עבר האדם שמברכים לשלום (קידת Wai ; נכתב בתאית: ไหว้).
שיחה
שיחות בתאית בין תאים נוטות להיות סדורות מאד. הקונספט המערבי העמום של "נימוס" מוחלף בקונספט של סדר והתקדמות הגיונית בשיחה, בשפה התאית. להלן כמה דוגמאות לכך.
- מילים רבות בתאית מחולקות לקטגוריות כלליות לפי תחילית (prefix) כמו מילות המתארות דבר חומרי (การ), מילות המתארות דבר נפשי (ความ) ומילות המתארות דבר קדוש (พระ).
- נהוג לפנות לאדם אחר, גבר או אישה, בכינוי "קון" (คุณ או Kunh) שניתן להבין את משמעותו כ"את\ה" או כ"נפש".
- בסוף כל משפט נהוג להגיד מילה המעידה על סיום משפט כמו קראב או קאפ (גברים) או קה או חה (נשים) ועוד. כאשר מילה כזאת נאמרת בסיום משפט, היא יכולה להתפרש כ"בבקשה", "בתודה", "בכבוד" וכדומה.
- שיחה עם אדם מבוגר מצריכה לציין שהוא מבוגר, כך למשל, לאחר אמירת מילת סיום משפט כמו קראב או קה, נהוג להוסיף פי (พี่) לציון כבוד לאדם מבוגר או פה (ป้า) לציון כבוד לאישה מבוגרת.
- לרוב כאשר אדם מבוגר פונה אל אדם צעיר הוא יפנה אליו בכינוי "נונג" (Nong) שמשמעותו היא "עלם" או "עלמה".
תאים רבים סולדים מדיבור אנגלית משום שבשפה האנגלית הקונספטים האלה של סדר בשיח לא קיימים.
ריב בין תאים
- כאשר מתפתח ריב בין שתי נשים תאיות בוגרות הוא יסתיים לרוב באמצעות רטוריקה סובייקטיבית ("את חושבת ככה, אני חושבת אחרת" וכדומה) אבל אם הייתה תחושת עלבון קשה התגובה עליו לא תהיה קללות ובטח שלא מכות אלא התעלמות מוחלטת אחת מהשנייה עד אשר תהיה התנצלות. במקרים רבים ההתנצלות תגיע בתיווך צד שלישי (אישה אחרת שמכירה היטב את שתיהן).
- התפרצויות זעם הכוללות צרחות וקללות הן נדירות בקרב תאים אבל אם הבלתי סביר קרה והן יופיעו, התגובה אמנם תכלול מעט מילים אך תהיה קיצוניות בעוצמתה ובמקרי קיצון תוכל להגיע גם לאלימות פיזית קשה. אפשר בזהירות להגיד שחלק ניכר מן התאים הם קיצוניים לטוב או לרע. רוב הזמן הם קיצוניים לטוב או רגועים מאד ומגיבים על עלבונות בהתעלמות או בצורה מאד סובייקטיבית ואלגנטית ("בשבילך, אבל לא בשבילי" וכדומה), אבל אף אחד לא מושלם ואם הם קיצוניים לרע ("קופץ להם הפיוז") התגובה תהיה קצרה אבל קשה וקיצונית.
- כאשר מתפתח ריב בין שני גברים תאים בוגרים, לרוב לא יהיו קללות על ההתחלה או בכלל. מה שיקרה ברוב המקרים זה שבמשך חצי דקה או דקה בערך שני התאים פשוט יעמדו ויסתכלו זה אל זה במבט קר ("death stare") ויחשבו איך להגיב. אחרי חצי דקה או דקה בערך מישהו מהם יגיד משפט כל שהוא והשני יגיב לו. אם התגובה תהיה תגובה המעידה על הבנת הצד השני שניהם יפסיקו את הריב ויחזרו לעיסוקם אבל אם תהיה תגובה בצורת קללה הם ימשיכו לעמוד אחד מול השני ולדבר תוך ניסיון להגיע להבנה (להסביר למה הקללה שגויה) עד שהריב ייגמר יפה או עד שיתחילו מכות. עם זאת, מכות הן דבר פחות סביר בין תאים בוגרים בהשוואה לאנשים מעמים אחרים.
גישות כלפי זרים
- חטטנות מצד תאים כלפי זרים היא דבר נפוץ.
- תאים רבים שונאים לקבל ביקורת באופן כללי ובמיוחד מזרים.
- ישנה נטייה להתייחסות אוטומטית לזר כאל תייר ולא כאל מהגר.
- ישנה נטייה לשאול זרים Where are you from גם אם הם גרים בתאילנד למעלה מ-10 שנים ומדברים תאית שוטפת; זה חלק מתכנית הלימודים באנגלית בתאילנד שמלמדת אקטיבית לשאול כל זר את זה כדי להדגיש את היותו זר, זה לא בהכרח נעשה מרוע אלא משבטיות (שאיננה גזענות).
- ישנה נטייה להניח שזר בא לתאילנד או לטייל או לעבוד, לא לשום מטרה אחרת ולא לשתיים או יותר מטרות ; זרים רבים יישאלו "האם באת לתאילנד לטייל או לעבוד" כאשר מונח מראש שהם באו או למטרה זו או למטרה זו --- לא לשניים או יותר מטרות ובטח לא למטרת הגירה ; זה חלק מתכנית הלימודים באנגלית בתאילנד שמלמדת אקטיבית לשאול כל זר את זה כדי להדגיש את היותו זר; זה לא בהכרח נעשה מרוע אלא משבטיות (שאיננה גזענות).
- תאים רבים מרגישים לגמרי בנוח לשאול זר שאלות אולטרה כלליות כמו "מה אתה עושה בתאילנד?" או "ממה אתה חי בתאילנד?" ובמיוחד לתחקר לגבי עבודה, כאילו היו הם חוקר משטרה או חוקר מכס.
עלבונות כלפי זרים
תאים בדרך כלל לא נותנים טיפ לתאים על עבודה שעשו עבורם ובכלל כל תרבות ה"טיפים" לא מקובלת בין תאים לתאים ואיננה מקובלת באזורים לא מתוירים בתאילנד כלל. בדת הבודהיזם ישנה הסתייגות מטיפים בגלל שהם גורמים לאי סדר חברתי-כלכלי כי אינם חלק מתשלום שסוכם מראש ולא מוגדר היטב כמה טיפ לתת אם בכלל ותאים מאד לא אוהבים מה שלא מוגדר היטב. טיפים אף מובנים כסוג של ריבית שהיא דבר מאד מגונה בדת הבודהיזם.
אם אתה באזור מתויר והובע כלפיך כעס על שלא נתת טיפ כמו "אתה צריך לתת טיפ!" אתה יכול להגיד "אני משלם מה שכתוב" או "אני משלם מה שסוכם מראש", או "אתה לא מבקש טיפ מתאים אז אל תבקש ממני". בתאית אפשר פשוט להגיד "mai hai tip" (כלומר, "לא נותן טיפים").
לתאים יש הרבה פחות בעיות להעליב זר לעומת תאי, במיוחד אם הוא מתנהג מבחינתם בחוצפה כמו לא רוצה לשלם להם מחיר מוגזם או מעביר עליהם ביקורת אם כי גם אז לרוב פחות יהיו קללות (אלא אם הזר עצמו יתחיל לקלל) ויהיו יותר פרצופים כועסים או התעלמות. אמרות כמו "לך מכאן" או "לך הביתה" או במקצרי קיצון שקר כמו "אינך שייך לתאילנד" וניתן להשיב על אמרות כאלה כמו "אני אלך לאן שארצה" או "יש לי בית כאן" או "אתה לא מלך תאילנד שתקבע זאת".
אם אפשר, עדיף לענות זאת בשפה התאית במקום בשפה האנגלית ובכל מקרה מוטב לענות זאת ברוגע.
אל תרגיש רע משטויות כאלה; כל עוד בכללי אתה מכבד את התרבות התאית ותתנהג כמו תאי, רוב הזמן תזכה לשבחים כמו "ברוך הבא לתאילנד", או "תבוא שוב מחר בסדר?", או אפילו "אתה כל כך תאי" וכדומה.
פטריוטיות
- התאים הם עם שבטי והומוגני מאד ורוב התאים אוהבים מאד את תאילנד והם נאמנים מאד לעם שלהם ולממשל שלהם גם אם יביעו תסכול ממנו והם מאד פטריוטים.
- הקונספטים המערביים של "שמאלניות" ו"ימניות" כמעט ואינם קיימים בתאילנד ורובם הגדול של התאים הם מה שבמערב יכונה "ימנים" או "שמרנים". רבים מהתאים יתרגזו מאד מזלזול במוסדות מדינת תאילנד.
חיוך וצחוק
- חיוך כתגובה למצבים רבים נכון אבל פחות מבעבר.
- יש נטייה לצחוק עז, בעת מובכות; אדם מובך אז הוא צוחק מאד.
ניהול זמן
- לפחות במחוז בנגקוק, קביעת פגישה לשעה מסוימת לרוב תהיה לחצי שעה - שעה קדימה ובכלל יש פחות כבוד לקביעת פגישות מבחברות אחרות ; כל הנושא של קביעת פגישה נלקח פחות ברצינות אלא אם כן זה בעניין עבודה, אז אנשים ייטו להקדים כדי לא לאחר והדבר קשור לדעתי לבעיות התחבורה של בנגקוק.
אכילה
- אכילה היא בדרך כלל עם כף ומזלג.
- אכילה עם צ'ופסטיקס איננה נפוצה אלא אם כן מדובר במנת מרק אטריות.
- שימוש בסכין לאכילה נחשב למקדם קארמה רעה.
- אוכל טבעוני בתאילנד בדרך כלל לא כולל שום ובצל ובדרך כלל לא כולל צלייה על הגריל, מסיבות דתיות.
למידה
- בתאילנד נהוג לכבד מורים מאד והעיסוק בהוראה נחשב לעיסוק מכובד מאד ומוערך מאד.
- בתאילנד קיימים מנהגים של אמרות שבח והבאת פרחים למורים מול כל התלמידים האחרים בזמנים שונים כמו סיום קורס מקצועי.
עבודה
- נשים עוסקות במקצועות "גבריים" בתאילנד הרבה יותר מאשר במדינות המערב. לא נדיר לראות בתאילנד נשים עובדות כבנאיות או נהגות אוטובוס.
- רוב התאים מעדיפים לבצע עבודה בתחומים מוגדרים היטב ולפי תוכניות מוגדרות היטב.
- לתכנון לטוח ארוך חשיבות רבה ; אם היו טעויות יהיו הסתייגויות מהתוצר הסופי עד כדי נטישתו.
- תאים נוטים להימנע משיווק פרו-אקטיבי (שיווק מגיב לשינויים בשוק) ונוטים לשיווק סטטי בו משאירים תמחור ושיווק כמו שהוא.
- נטייה לקיצוניות בכך שמערכות יעבדו חלק. אצל התאים נהוג לחשוב שבאופן כללי אם משהו לא עובד חלק הוא לא צריך לעבוד בכלל. לדעתי זו חלק מתפישה רחבה יותר של הימנעות מבעיות וקונפליקטים ככל הניתן.
פשרנות
- באופן כללי, תאים רבים לא אוהבים להתפשר והם רוצים שתהליכים ילכו חלק או לא ילכו בכלל.
- במקרים רבים, אם בעל עסק לא יכול או לא מעוניין לבצע עסקה הוא פשוט יפסיק להגיב לזר ויתעלם מניסיונות של הזר להגיע עימו לפשרה או להדגים איך העבודה כן תוכל להתבצע.
נהיגה
- נטייה לאי שמירת מרחק.
- נטייה לאי כיבוד הולכי רגל.
- נטייה למהירות מופרזת.
- נהגי אופנוע רבים בתאילנד לא מוצאים בעיה לחצות באדום אם לדעתם הכביש ריק; להערכתי משטרת תאילנד נכשלת להתמודד עם התופעה בעיקר בגלל מחסור בכוח אדם.
- בדרך כלל יש שקט מופתי בתחבורה הציבורית, רעש מגיע בעיקר מזרים או מתאים צעירים מאד.
- נהוג לא לצפצף (לצפור) בכבישים של תאילנד ואם יהיה צפצוף הוא לרוב יהיה יחידני וקצר מאד.
הקונספטים של שמירת מרחק וזכות קדימה לא קיימים בתרבות הנהיגה התאית ויש לכך קשר לעניין התרבותי שהזכרתי לעיל לפיו עושר חומרי (כמו עם היות האדם נוהג במכונית לעומת מי שלא נוהג במכונית) מעיד כי אלו שאינם לפי נקודת זמן בעושר חומרי זה של נהיגה במכונית אמורים לכבד את מי שכן בעושר חומרי זה ונוהג במכונית ולא ההפך.
חוק ומשפט
- במחלוקות עסקיות נהוג לפנות לצד שלישי שיתווך או לשוטר שיתווך.
- תאים נמנעים מללכת לבתי משפט ככל הניתן כי מבחינתם זה מביא מזל רע.
תאים לעומת בני עמים אחרים
- תאים רבים מזהים עצמם כנמצאים בתחרות עם הויאטנמים. תחרות זו מתבטאת בתיירות, בתעשייה, בכיבוד התרבויות שלהם ועוד.
אם ביקרת בוייטנאם והיה לך אחלה, עדיף שלא תספר על זה לתאי כי זה יכול לתסכל אותו ואף להעליב אותו שאתה לכאורה אולי מעדיף לטייל בוייטנאם מאשר בתאילנד. עדיף להימנע מלדבר עם תאים על וייטנאם לגמרי. - תאים רבים אוהבים את העם הלאי בו הם רואים עם של אחים ולמעשה אחד השבטים המהווה את העם התאי הרחב. תאים רבים נוהגים לבקר בלאוס או להתיידד עם לאים ואף יכולים לדבר לאית ברמה בינונית או מתקדמת ולכן הם ישמחו לדעת שאתה אוהב את לאוס ולדבר איתך על מקומות בלאוס ועל תרבות לאוס ואוהב את האוכל בלאוס (אם כי לא יותר מן האוכל התאי).
- תאים יעדיפו להימנע מלהתעסק בבעיות של עמים אחרים ושווה לא להרבות בשיחה על זה אלא אם אתה מתושאל על זה בלהט.
- תאים רבים חושבים שהשחיתות בתאילנד גדולה מאד אך הם יתעניינו לגבי שחיתות במדינות אחרות ויופתעו מאד מדוגמאות לכך שיש שחיתות גבוהה יותר במדינות אחרות כמו ישראל, ארה"ב, האיחוד האירופי וכדומה.
- רוב התאים לא ירצו להגר למדינה אחרת אלא לשפר רווחתם בתאילנד.
שונות
- יש נטייה לנשים לגעת אחת בשנייה הרבה יותר מבחברות אחרות, למשל אם ובת מחזיקות ידיים או בנות סטרייטיות שנוגעות אחת לשנייה בשיער או מחזיקות ידיים.
- חלק קטן של הנשים התאיות מרגישות בנוח לתקוע גרפסים פה ושם והדבר ככל הנראה קשור לאכילת ירקות שונים שנפוצים בתאילנד (במיוחד תרד מים או בתאית ผักบุ้ง) הנחשב למזון בריא מאד שעלותו נמוכה ביותר.
- התרבות התאית השתנתה ומשתנה מאד מאז מהפכת ה"סמארטפונים" של שנת 2007, מאז עליית האוטומציה במסחר משנת 2016 ובמיוחד מאז משבר קוביד-19 ועוד כך שזו לא אותה "תאילנד של פעם" וחלק מהמאפיינים שתיארתי כאן קצת נעלמים, במיוחד בערים מרכזיות, מאז.