בנגישות תוכן בכלל (תוכן כתוב, אודיו, וידאו) ובנגישות אתרי אינטרנט בפרט, המונח מרווח חשיבה משמש לתאר כל הפסקה קצרה מאד לחשיבה על פסקה שנקראה או שנאמרה בקול רם או שניהם, וזאת במטרה לעבד את המידע ולהתקדם עם המידע בצורה מיטבית תוך מניעת הטיות קוגניטיביות.
זמן מרווח חשיבה
להערכתי כיועץ נגישות, זמן מרווח חשיבה או רגע מרווח חשיבה אמור לנוע בין 2 וחצי שניות ללא יותר מ-5 שניות, תלוי באוכלוסיית היעד.
לגבי קטעי אודיו או וידאו, הדבר מבטיח חוויית למידה נעימה וחוסך במידת מה או לגמרי את הצורך להוריד מהירות או לנגן אחורה כשלומדים קטע מסוים.
דוגמאות למרווחי חשיבה
- בתוכן כתוב מוטב לפצל פסקה לשניים או יותר תתי-פסקאות (כפי שניתן להבין מכמות המרווח בין קטעי הטקסט השונים).
במסמכים ממוחשבים זה לרוב ייעשה דרך שימוש בתג<br>לפיצול פסקה לשניים או יותר תתי-פסקאות. - בתוכן אודיו\וידאו מוטב לכלול בקטעי תוכן גם קטעי שקט כדי לאפשר למאזין לחשוב מספיק לעומק על מה שנאמר בעיקר לפני שעוברים לתת-נשוא או לנושא הבא.
שווה לשקול ליצור חלונות מעבר ויזואליים קלילים (רקע קליל) בין "סצנות" משמעותיות בוידאו לימודי.
מרווח חשיבה בשיח בין אישי
גם בשיח בין אישי יש למרווחי חשיבה חשיבות רבה, בעיקר בעת שיח עם פעוטות, קשישים, סטודנטים וכן גם עם הסובלים ממחלה נפשית ובעיקר מחרדות כלליות.
הערות כלליות
- מרווח חשיבה נקרא גם קטע מעבר
- בתחום טלמרקטינג קיים עיקרון דומה הנקרא "זמן תגובה" לפיו יש להתקדם צעד צעד בעת ניהול השיחה בדגש רב על תחילתה במקום לפצוח במונולוג מהיר מול הלקוח הפוטנציאלי.
