רבים שוקלים רילוקיישן לתאילנד מסיבות רבות בינהן הסיבות להלן:
- מזג אוויר טרופי (ברוב חלקי תאילנד חמים כל השנה).
- ישנו המון חורש טבעי ויער טרופי וסאב טרופי ואוויר טוב בהמון מאזורי המדינה.
- מחירי הנדל"ן בתאילנד נמוכים בערך פי 5 מבמדינות רבות אחרות.
- מחירי המזון בתאילנד נמוכים בערך פי 2.5 מבמדינות רבות אחרות.
- שפע פירות וירקות נדירים ומאכלים משובחים.
- שפע חופים נקיים, שקטים ויפים.
- חופש כלכלי רב.
- מיסוי נמוך במקרים רבים.
- ועוד
הקושי ברילוקיישן לתאילנד ממבט היסטורי עם דגש על אחרי תקופת הקורונה
כיום אנחנו בשנת 2024, אבל כבר מאז שנת 2008 חוקי ההגירה של תאילנד עוברים תהליך ברור של הקשחה ונהיה יותר ויותר קשה לעבור לגור בתאילנד או לחלופין לעשות רילוקיישן לתאילנד והקשחות נוספות נעשו בתקופת הקורונה ובתקופת המלחמות לאחריה כתגובה לגל הגירה מאסיבי של בורמזים ורוסים לתאילנד.
מאז שנת 2008, ממשלת תאילנד החלה לאכוף בנוקשות תקנות הגירה ישנות שנחקקו כבר בשנת 1979 בעיקר כתגובת נגד לגל הגירה מאסיבי של סינים לתאילנד מסוף שנות ה-70.
כמו כן, בנוסף לכך, תאילנד גם החלה להוסיף תקנות הגירה חדשות.
המגמה הזאת היא תגובה לגלי הגירה שונים של זרים, בעיקר מבריטניה, אוסטרליה, שווייץ ושוודיה ומסין, שהחלה בסוף שנות ה-70 והתגברה לאחר המשבר הפיננסי של אסיה בשנת 1997.
משבר זה גרם למטבע של תאילנד, הבאט, לרדת לשפל ותאילנד הפכה למדינה עם יוקר מחייה נמוך עוד יותר לזרים, ממה שכבר הייתה אז לזרים.
המצב הזה גרם לאלפים אם לא לרבבות זרים ממדינות עם מטבע חזק בזמנו להגר לתאילנד, להתחתן עם מקומיות והביא תאילנדים מסוימים להרגיש תסכול ואי שוויון כלכלי ולחשוב שהם הופכים למנוצלים מצד אותם מהגרים ואף מצד תיירים מסוימים שהתנהגו בצורות שהתנגשו עם התרבות התאית ודת הבודהיזם.
להלן אתאר חלק מן החוקים והתקנות שהחלו להיאכף ברצינות או שנתווספו מאז שנת 2008.
חוקי הגירה או תקנות הגירה לתאילנד שהחלו להיאכף או הוכנסו משנת 2008 ואילך
- החובה לבצע דיווח כתובת מגורים, בדרך כלל בהגעה פיזית למשרד הגירה, כל שלושה חודשים (בתאית: รายงาน 90 วัน).
- קיצור האורך של ויזת סטודנט ללימודי שפות, כגון תאית או סינית, משנתיים לשנה או פחות (בהתאם לתוכנית הלימודים הנבחרת).
- חיוב סטודנטים ללימודי שפות ממדינות מסוימות בהוצאת תעודת יושר ממשטרת תאילנד עצמה במפקדת משטרה מחוזית רלוונטית.
- חובתו של בעל נכס כמו מלון או דירה או מי מטעמו לבצע דיווח TM-30 למשרד ההגירה המחוזי תוך מספר שעות אחרי שזר רלוונטי בתאילנד נכנס לגור אצלו בנכס כמו חדר במלון או בית וצורכו של הזר להשיג עותק של אישור זה ולשאת אותו תמיד.
אם הזר הרלוונטי הוא עצמו בעל הנכס הרי שהוא עצמו חייב לבצע דיווח זה תוך מספר שעות כל פעם שהוא חוזר מחופשה במחוז אחר בתאילנד או מאירוח במחוז אחר בתאילנד או כל פעם שהוא חוזר לתאילנד. - בשנת 2019 הוכנסו אמצעים ביומטריים הכוללים טביעת אצבע וצילום פנים לכל נמלי התעופה הבינלאומיים של תאילנד, מה שמונע למשל מבעלי אזרחות כפולה להיכנס שלושה חודשים עם דרכון של מדינה A ועוד שלושה חודשים עם דרכון של מדינה B וכדומה.
הדבר גם מקשה על אנשים ששינו שם בתעודת זהות להיכנס לתאילנד אחרי שגורשו ממנה (בכלל, למי שרוצה לשנות שם בדרכון, אם אתה מתכוון לעבור לתאילנד מתישהו אולי כדאי לך לוותר על זה, שוטרי ההגירה התאילנדים בודקים את זה, מחמירים עם זה וחשדניים לגבי זה). - הימנעות כללית של קציני הגירה בתאילנד ממתן אשרת שהייה במקרה שויזה מסוימת הוצאה פעמיים או יותר באופן רציף טווח, אלא אם לדעתו הדבר מוצדק.
יצוין שכלל זה אינו תקף לגבי חותמת פטור מויזה לתאילנד שלפעמים ניתן להאריך אותה פעם אחת לפחות בתוך תאילנד ושניתן לקבל עקרונית עד שלוש פעמים בשנה בנסיבות מחמירות או עד שש פעמים בשנה בנסיבות מקלות (כגון טיסות עסקים עם הוכחות חד משמעיות לכך) וגם הגבול שלה יצריך שהייה של לפחות חודש שלם מחוץ לתאילנד.
חוקי הגירה או תקנות הגירה לתאילנד שהחלו להיאכף או הוכנסו במהלך מגפת הקורונה, או לאחריה (2019 ואילך)
- לפחות משנת 2021 כל זר המעוניין להתחתן עם אזרחית תאילנד או להוציא ויזת פרישה בתאילנד צריך שלפני ובעת התהליך יהיו לו לא פחות מ-800,000 באט בחשבון הבנק (בערך 85 אלף ש"ח), במשך שנה לפחות, לפי הצהרות בנקאיות.
- משנת 2022 הותחלה מדיניות של סירוב להאריך כל סוג של ויזה אם עדיין לא חלף בערך 75% מהזמן שלה. למשל, בכדי להאריך ויזה של 60 יום ל-90 יום, צריך להמתין בערך 45 יום (כלומר, 75% מהזמן של 60 יום במקרה זה). המקלים יגידו שצריך להמתין 50% מהזמן (כלומר, 30 יום במקרה זה) אבל אני מהמחמירים שיגידו שצריך להמתין 75% מהזמן.
- בשנת 2024 הוקשחו משמעותית התנאים לקבלת "ויזת עילית" לתאילנד (מה שמכונה בטעות "קניית תושבות תאילנדית"). כך למשל, הוכפל הסכום שנדרש לשלם עבור כל גרסה של ויזה כזו ובהתאם לכך גם העמלות הקשורות בהפקת ויזה כזאת.
- בשנת 2024 החלה מדיניות מיסוי חדשה על זרים השוהים בתאילנד יותר מחצי שנה ברצף.
ישנם עוד חוקים ותקנות אך זה מספיק להבהיר את התמונה הכללית כיום.
עוד דברים שצריך לדעת
- תאילנד איננה מצהירה על עצמה כמדינת הגירה (בניגוד לארה"ב למשל) ורבים מן התאים אם לא רובם כיום, סולדים מהרעיון של הגירת זרים לתאילנד.
- כל גזענות היא שבטיות אבל לא כל שבטיות היא גזענות. רוב התאים האתנים שהכרתי הם אנשים מאד מאד שבטיים אבל באופן כללי לא גזענים. גם הלא גזעניים ביותר שבהם ב-95% מהזמן ישאלו אותך שאלות כמו Where are you from? או What are you doing in Thailand? ולמעשה יתייחסו לכל תפישה עצמית שלך את עצמך כ"מהגר לתאילנד" כדבר שיש לקחת במוזרות אם לא בחשדנות.
- תאים מסוימים לא מזהים כל בעיה בלמכור לזרים במחיר גבוה יותר מלתאים, לפעמים פי שתיים או יותר. הדבר הזה נקרא תמחור כפול (dual pricing) והוא מבוצע לפעמים דרך כתיבת המחיר בשפה התאית באופן מילולי כך שזרים שלא יודעים לקרוא תאית לא יוכלו לדעת מה המחיר האמיתי, במיוחד כשהוא נכתב ב"כתיב" ולא ב"דפוס" ואז גם מכונות תרגום במכשיר טלפון לא ממש יעזרו. דוגמה אפשרית לכך היא מסעדות באזורים מתוירים שיש בהן שני תפריטים - אחד בתאית בלי תמונות ואחד באנגלית עם תמונות.
האם אותם תאים ספציפיים עושים זאת מרוע? יכול להיות, אבל רוב התאים שפגשתי הם לרוב אנשים הוגנים ואמפתיים ולפעמים הם עושים זאת מתוך תפישה של "חוסר הוגנות" ש"זר עשיר" יכול לקנות כביכול הרבה יותר ממה שהם עצמם יכולים לקנות, בתוך תאילנד. עם זאת, גם לזר הממוצע יש המון הוצאות בתוך תאילנד ולדעתי זה לא הוגן. אני אישית קורא מחירים בתאית ומזמין לפי מחירים למקומיים בתאית וברוב המקרים תאים אפילו כיבדו אותי על כך ופירגנו לי בכנות על כך ובכלל על שטרחתי ללמוד על שפתם כולל מערכת הכתב המיוחדת שלה.
מאז משבר הקורונה מדיניות תמחור כפול מוחלפת בהנחה לאזרחי תאילנד דרך אפליקציה ממשלתית. - לפי דעתי, למי שלא מתכוון ללמוד לדבר תאית בסיסית לפחות, כולל קריאה וכתיבה בסיסית, ברוב המקרים לא נכון להגר לתאילנד כי רובם הגדול של התאים לא מדברים אנגלית שוטפת ורוב התאים מתקשים לדבר אנגלית קולית ומעדיפים לדבר אנגלית בעיקר בכתב ואולי גם לא מעוניינים לשפר אנגלית. לדעתי הדבר נובע מכך שהשפה התאית והשפה האנגלית הן שפות שונות באופן קיצוני כמעט בכל מובן, כבר מרמת הצלילים וההיגוי. חלק ניכר גם מן האנשים המשכילים ביותר בתאילנד יתקשו לדבר אנגלית שוטפת. השפה האנגלית היא שפה "נמתחת" והשפה התאית היא שפה "טונאלית" שזה בערך כמו להשוות בין ערבית והוואית, אם אין דוגמה טובה יותר. השפה התאית כוללת מבנים שפתיים כמו "מילות סדר כלליות" (קראב, קה, חאפ, חהה, סי) ועוד כל מיני מאפיינים שלא קיימים בהמון שפות אחרות.
איפה כדאי לגור בתאילנד מבחינת תשתיות ואיכות אוויר ומים
מי ברז בתאילנד בדרך כלל נקיים כמו בכל מדינה אחרת וכל המיתוסים על בעיות עם מי ברז בתאילנד הם לדעתי שטויות ואני ממליץ להתעלם מהם.
נכון לשנת 2023 האוויר במרכז תאילנד ובצפון תאילנד מזוהם מאד רוב השנה ולאנשים עם בעיות נשימתיות כמו אסתמה, או ריניטיס וזומוטורית, או אלרגיות מעבר, מאד מאד לא כדאי לגור באזורים אלה אלא אם כן הם "מומחים" בהתמודדות עם בעיות אלה. האוויר לאורך אזורי החוף של תאילנד נקי מאד רוב השנה.
דרום תאילנד ובעיקר החלק המזרחי שלו זה אזור עם רוב מוסלמי שבו כיום לפחות ועם כל הצער שבדבר, ישראלים רבים לא יתקבלו בברכה למעט אולי בפוקט, אבל אני אישית לא ממליץ לזר שלא מדבר תאית לגור בפוקט כלל ולחשוב על אזורים אחרים בגלל שהוא מתויר מאד ופחות מתאים למגורים למי שאיננו מקומי.
יוקר המחיה במרכז תאילנד הוא באופן כללי נמוך יותר מאשר בצפון תאילנד או בדרום תאילנד. בנגקוק נחשבת לעיר עם מחירי דיור מעולים לזרים.
בבנגקוק יורד הכי פחות גשם (בין היתר כי יש שם הכי פחות עצים) ולכן יש שם הכי פחות סיכוי להצפות ופחות סביר שיהיו שם בעיות תשתית.
קודם כל להתנסות, לפחות שנתיים וחצי אם לא חמש שנים
לפני שבאמת "משתקעים" בתאילנד לדעתי צריך להעביר שם לפחות שנתיים וחצי, אם לא חמש שנים ולהתחיל ללמוד תאית כבר מהשבוע הראשון.
יש הרבה בתי ספר לשפות או הרבה מורים פרטיים שאפשר להכיר דרך אפליקציות וללמוד איתם פרונטלית ולדבר ולתרגל אחד עם השני ישירות בלי מסכים שזה הכי טבעי והכי נכון והכי יעיל מהניסיון שלי.
לדעתי שעת הוראה לא אמורה לעלות יותר מ-500 באט וברבים מהמקרים שדורשים יותר מכך מדובר בשיטה למצוא פראיירים.
טעות של הרבה אנשים שמעוניינים לעבור לתאילנד זה לבוא ולהצהיר לפני בני משפחה וחברים, אם לא לא לפני קהל צופים שהם "החליטו לעבור לתאילנד".
להחליט את זה זה התחלה של לעשות את זה, אבל צריך, בעיקר בשביל הנפש, פחות לדבר על זה ויותר פשוט לנסות לעשות את זה. לתת אנרגיה על העשייה בפועל, על ההתנסות על הטעויות בתאית, על ההפסדים הכספיים הראשוניים של כל מי שמהגר למדינה אחרת והכי חשוב, לזכור שתאים מאד לא מעוניינים שכל מי שרוצה יהגר אליהם ותאילנד נהיית יותר ויותר סלקטיבית, במיוחד אחרי תקופת הקורונה, את מי היא מכניסה אליה אפילו כתייר חוזר או כ"תושב חורף" כמו שאפשר לקרוא לזה בשפת העולם המערבי.
בתאילנד אין ארבע עונות, אלא שתי עונות "יבשה" ו"גשומה" או לחלופין שלוש עונות: קיץ, חורף ואביב. הסיבה לכך שאין את עונת הסתיו בתאילנד היא כי תאילנד היא ארץ טרופית אשר כלל העצים בה הם עצים ירוקי-עד ולכן העלים שלהם נושרים מעט מאד כאשר בחלקים הסאב-טרופיים של עולמינו, עלים של עצים נשירים נושרים לגמרי בתקופת הסתיו.
הוצאת אזרחות תאילנדית זה דבר מסובך מאד המצריך הישארות בתאילנד לכל הפחות חמש שנים, דיבור תאית ברמה שוטפת כולל קריאה וכתיבה ובדרך כלל גם קשר משמעותי לתאילנד כמו נישואים לאזרח או לאזרחית תאילנד או פתיחת חברה בע"מ בתאילנד.
לעבוד כשכיר בתאילנד
ישנן המון סוגים של ויזות לתאילנד אבל ויזה ארוכת טווח עם היתר עבודה שמבוסס על חוזה עבודה כשכיר בחברה מוכרת זו הדרך הטובה ביותר לדעתי, למי שאינו סופר עשיר ומקומבן באמת להישאר בתאילנד לטווח ארוך בלי כל מיני טרטורים ו"קפיצות גבול" למדינות שכנות וכל מיני מעקפים חוקיים למיניהם.
היום אחרי מגפת הקורונה ועם כל המלחמות שיש בעולם קשה למצוא מעסיק רציני ויציב כלכלית שיעמוד בכל התנאים של ממשלת תאילנד וייתן עבודה רצינית אבל אם תאילנד החליטה שמתאים שאדם מסוים יהיה שכיר בה אז הוא מאד הרוויח.
כשאדם שכיר בתאילנד, כל הצד הביורוקרטי-כלכלי יילך לו יותר חלק, אבל יהיה לו משמעותית פחות זמן לחקור את התרבות התאית, את השפה התאית ואזורים לא מתוירים בתאילנד שהם באמת "תאיים אותנטיים" ולכן לפי לדעתי לפני שמתחילים עבודה כשכיר או כעצמאי בתאילנד עדיף קודם לטייל בה שלושה חודשים לפחות אם לא חצי שנה לפחות.
להתאים לעצמך תוכנית אישית
מי שצריך ייעוץ הגירה אישי-פרטני ושאבנה לו תוכנית הגירה ראשונית-סדורה לתאילנד ואדריך אותו איך להתמודד עם בעיות שונות בכל תחום אפשרי ואבדוק בשבילו דברים וכו יכול לפנות אלי להזמנת שעת ייעוץ רילוקיישן במחיר הוגן ובהתחייבות למחיר נמוך יותר מכל מתחרה שלי.