התמכרות לטינדר אני מגדיר כמצב בו נשים או גברים משתמשים באפליקציית ההכרויות טינדר שימוש ממושך, במשך חצי שנה לפחות, לאחר הערות ולפני השינה לפחות כל יום, בלי באמת להכיר פרטנר\ית להקמת זוגיות יציבה וטובה.
התמכרות לטינדר תואמת במידה רבה התמכרות לאינסטגרם ואפליקציות דומות ותפישת עולם חבויה לפיה מי שלא משתמש באפליקציות אלה ולא מצלם עצמו תדיר ומעלה תמונות רבות תדיר הוא מוזר \ מטורף \ א-סוציאלי \ סוציופת וכדומה.
בפועל, הקורבן העיקרי של ההתמכרות הוא המכור עצמו, שמרגיש כפוי להשתמש באפליקציה יום אחרי יום ולמעשה מתקשה להתחיל ולסיים יום בלי שימוש באפליקציה והמרוויח העיקרי הוא החברה שמפעילה את האפליקציה, שמרוויחה כסף ממנויים, מפרסומות, או משניהם יחדיו.
שימוש באפליקציות הכרויות כרוך באשליה ש"לייק" פירושו חיבה לאדם עצמו במלואו (ולא לפרופיל טכני וקר שלו) וגורמת לאנשים מסוימים תחושת העצמת אגו שאנשים זרים לחלוטין רוצים אותם כמו שהם או אוהבים אותם כמו שהם וזה גורם לאנשים תחושת גמול (אשר ידוע כיוצר התמכרות) להתמכר לאותו מושא הגמול. כאמור המרוויח העיקרי הוא החברה שמפעילה את האפליקציה ומרוויחה כסף מכל האינטראקציה הזאת.
דרך אחת להתמודד עם ההתמכרות היא שימוש מינימליסטי ועם מטרות מוגדרות היטב: למשל, להעלות רק תמונה אחת או כמות מינימלית נדרשת של תמונות אשר בכל תמונה כזאת רואים את פני האדם בבירור כשהוא בלבוש צנוע, לכתוב בפרופיל מה אדם לא מקווה למצוא דרך האפליקציה בצורה ברורה אך מכובדת בלי סרקזם וכן להשתמש באפליקציה לתקופה קצרה בלבד כל פעם (עד חודש לכל היותר) ואז למחוק את הפרופיל ורק במקרה צורך להתחיל מחדש; ככה מונעים גמול ממושך והתמכרות ולמעשה גם מפנים עוד זמן לדברים אחרים לחלוטין בחיים.
הערות
- נכון לשנת 2021 בסיס המשתמשים של טינדר הוא בערך 24.2% נשים ו 75.8% גברים כך שאין אפילו סימטריה אלמנטרית של 50% לצורך הכרויות; למפתחי האפליקציה יש אינטרס שמשתמשים יעשו מינוי וישתמשו באפליקציה כמה שיותר זמן ולא ההפך.
