רוב החוקרים משערים שהתאית והוייטנאמית אינן מגיעות מאותה שפה קדומה אך מיעוט החוקרים משער שכן או שלפחות יש קשר משמעותי בינהן דרך שפה פרוטו-דרום-מזרח-אסייאתית עתיקה מסוימת ואני תומך בדעת המיעוט.
| ביטוי | תאית | וייטנאמית | הערות |
| מים | נאם น้ำ | נו''ק nước | |
| אוכל | אאהאן อาหาร | דו-אן đồ ăn | |
| אני | המילה שונה בין גלגולים שונים של השפה התאית וניבים שונים של השפה התאית. שתי וריאציות הן גוו (กู) וקוי (ข่อย). | tôi טוי | דמיון צליל קל (וריאציות שונות). |
| את\ה | קון คุณ | באן bạn | דמיון מבני-צלילי קל. |
| יחיד או אחד-בלבד | דיאוו เดี่ยว | דוון đơn | דמיון מבני-צלילי קל. |
| קבוצה | גלוום กลุ่ม | ניו(ו)ם nhóm | |
| חזק | קנג קנג-רנג แข็ง แข็งแรง | קוונג קוונג-צ'אנג cường cường tráng | |
| חם | רון ร้อน | nóng | בתאית טון יורד, בוייטנאמית טון עולה. |
| כעת (ביצוע פעולה) | גמלנג กำลัง | דאנג đang | דמיון מבני-צלילי קל. |
מבצע פעולה || ביצוע פעולה | טאם ทำ | לאם làm | |
| סיום פעולה | רוי ร้อย | רוי rồi | בוייטנאמית המילה מעידה על סיום פעולה והמשך לפעולה אחרת. |
| גבעה | דון ดอน | דוי đồi | |
| ערמה | גונג กอง | דונג đống | |
| מבנה פשוט או חדר | הונג ห้อง | פונג (f) phòng | |
| גדר | Rw^wa รั้ว | האנג-ראו hàng rào | קשה לתאר מילה זו באותיות עבריות או אנגליות. |
| שלום (מצב טוב) | סוואט-די สวัสดี | סין-צ'או xin chào | משיחה עם תאילנדי קשר זה אינו עתיק. |
כן (לא פורמלית) 1 | דאי ได้ | זהה dạ | בלאוס נאמרת המילה דוי ובוייטנאם נאמרת המילה זוי ומשמעותן היא "בסדר" או "יאללה". |
כן (לא פורמלית) 2 | אוו'''' เออ | אוו'' | הגרסה הוייטנאמית לפעמים קצרה יותר. |
| נכון | טווק-טונג ถูกต้อง | דונג đúng | |
| בנועם (מילת נימוס) | נה นะ נו โน | נ(י)ה nha נ(י)ה_ה nhé | בתאית המילה נו (โน) יכולה גם להיות מובנת כ"כן?" או "נכון?". |
| לא | אין התאמה (מוסבר בהמשך) | ||
| מכיל\מוכל (יש) | אין התאמה (מוסבר בהמשך) | קרבה מבחינת משמעות המילה | |
| לא מכיל\לא מוכל (אין) | מאי מי ไม่มี | קונג גו không có | דמיון במבנה המשפט. תאים ווייטנאמים שלא מדברים אנגלית שוטף לפעמים יגידו "no have" שזה למעשה שיקוף של המבנה הטבעי לאמרה לא מכיל \ לא מוכל בשתי השפות. |
| לא מכיל\מוכל לא? | מאי מי מאי? ไม่มีไหม | קונג גו קונג? không có không | דמיון במבנה המשפט. |
| אתה אוהב (את זה) חריף לא? | קון צ'וב פד מאי? คุณชอบเผ็ดไหม | באן קו טיט קאי קונג? Bạn có thích cay không | תאים ווייטנאמים שלא מדברים אנגלית שוטף לפעמים יגידו "Do you like spicy?" שזה למעשה שיקוף של המבנה הטבעי למשפט "אתה אוהב (את זה) חריף לא?". |
| בקשה | צ'ואאיי ช่วย | וויילונג vui lòng | בתאית מילים רבות לבקשה לפי הקשר אך השניים הללו דומים מעט מאד מבחינת צליל. בתאית המילה יכולה להיות גם "עזרה" וגם אז היא מזכירה מעט את המילה בוייטנאמית Giúp đỡ. |
| הצעה | סנו__נה__ เสนอแนะ | דה-ני đề nghị | דמיון צלילי קל (מילות הקדמה לא מהותיות הוסרו). |
| תן\בבקשה | היי ให้ | היי hãy | בתאית "תן (לי\לנו)" או "עשה (לי\לנו)" ובוייטנאמית "בבקשה". טון מתמשך. |
| אסור | האם ห้าม | קאם cấm | hamm-camm |
| תודה (אתה) | קוב-קון ขอบคุณ | קאם-און cảm ơn | דמיון מבני קל לפחות. |
| בד (טבעי) | פVה ผ้า | זVה da | טון יורד עולה |
| צמחי | ג'ה (jh'e) เจ | ג'אי chay | האות התאית จ היא משהו בין צ' (צ'דיק) לבין ג' (ג'ימל). |
| קטניה | טואה ถั่ว | דאו đậu | |
| כובע או קסדה | (ה)מואק หมวก | מVו mũ | ה' קצרה בתאית. |
| רחוב או דרך | טאנון ถนน | דוונג đường | דמיון צלילי קל (בהתחשב בכך שה g בוייטנאמית שקטה). טון יורד. |
זה זה (האחד) | ני אן-ני
นิ้ อันนิ้ | נאי גאי-נאי
này cái này | |
| מה? | אראי? อะไร | זי? gì | |
רחוב זה רחוב מה? איזה רחוב זה? | טאנון ני טאנון אראי? | דוונג נאי דוונג זי? | בתאית זו צורה נפוצה אך בוייטנאמית נכון יותר לומר: דוונג נאי טן-לה-זי? |
| כמה? | טאו-ראי เท่าไร | באו-ניו bao nhiêu | |
| הינו כמה (כמות) | לא (la) ละ | לא (la) là | טון יורד. |
| עוד | פם טם פם-טם เพิ่ม เติม เพิ่มเติม | טם thêm | |
| ישר | טרונג (טונג) ตรง | טאנג thẳng | בוייטנאמית th עם טון אחורני-קדמי (>) באות a ועם השקטה באות g |
| ימינה | אין התאמה | אין התאמה | |
| שמאלה | סאי ซ้าย | צ'אי trái | טון יורד-עולה. |
| שעה | נו'נג צ'ואמנוג หนึ่งชั่วโมง | מוט טיאנג một tiếng | |
| מעל | בון บน | בן-צ'ן bên trên | |
| חייל | טהאן ทหาร | לין lính | |
| אורז לא מבושל | קאו ข้าว | זאו gạo | |
| אורז מבושל | קאו טום ข้าวต้ม | גום cơm | ו' עדינה |
| בננה | גלואי กล้วย | צ'ווי chuối | בוייטנאמית o שקטה. |
| תפוז | סום ส้ม | גם cam | בוייטנאמית יש להגות gem. בתאית טון יורד-עולה. בוויטנאמית טון מתמשך. |
| חיה | סאט สัตว์ | תחיליות שונות למילה ואט
động vật loài vật thú vật | דמיון מבני-צלילי קל. |
| דג | פלה ปลา | גVה cá | בתאית טון מתמשך, בוייטנאמית טון יורד-עולה או יורד בלבד. |
| דיונון | פלה-מווק ปลาหมึก | מווק-אונג mực ống | |
| סרטן | פוו ปู | קוו(אה) cua | |
| תרנגול | גאי ไก่ | טיד-גה thịt gà | |
| חתול | מאו แมว | גון-מאו con mèo | |
| מתכת | לו-הא โลหะ | קים לוהאי kim loại | |
| כסף (חומר מסחר) | נגן เงิน | נגין nghìn | ng sound |
| שחור | דאם ดำ | דן đen | |
| אדום | דנג แดง | דו đỏ | |
| אמיתי? נכון? מדויק? | טווג טונג רו ถูกต้องเหรอ | טווק זה? Thực ra? | וריאציות שונות. |
| רק (רק זה) | קהה (khe_e) แค่ | צ'י chỉ | ריחוק אפשרי |
| שק\שקית | טוונג ถุง | טוויי túi | |
| מיטה | טיאנג เตียง | זוונג giường | |
| כיסא | גאוו-אי(יי) เก้าอี้ | גאי-גהה cái ghế | טון יורד-עולה. |
| דלי | טאנג ถัง | טוונג thùng | |
| דלי אשפה (פח אשפה) | טאנג קאיאה ถังขยะ | טוונג רק thùng rác | בוייטנאמית יש להגות טוונג-זאק בטון יורד-עולה. |
ועוד מגוון דוגמאות.
בכל מקרה, לפעמים הדמיון ניכר גם במבנה, בצליל או בשניהם במונחים מסוימים לחלקי גוף האדם.
ראש: הואא לעומת גאי-דאו.
מוח: סמונג (สมอง) לעומת נאו (não) או בואוק (bộ óc).
עין: טה לעומת מאט.
אוזן: הוו לעומת טאי.
אף: ג'מוק לעומת מוי.
לסת: גראם (กราม) לעומת האם (Hàm).
סנטר: קאנג (คาง) לעומת גאי-גאם (cái cằm).
לחייים: גם (แก้ม) לעומת מה (má).
פה: פאק לעומת מיאנג(ק).
שפתיים: רים-פי-פאק לעומת דוי-מוי.
לשון: לין' (ลิ้น) לעומת לואי' (lưỡi).
שיער: פום (ผม) לעומת טא(וק) (tóc).
זקן: קראו (เครา) לעומת זאו (râu).
שפם: (ה)נואד (หนวด) לעומת ריאהה (ria)
כתפיים: לאי (ไหล่) לעומת ואי (vai)
גב: לנג (หลัง) לעומת לוו'נג (lưng)
עם זאת, יש המון מילים בסיסיות, לפחות בצורות המודרניות של השפות, הקשורות לטבע, שאינן דומות כלל כמו אבן, עץ, אגם, ים ועוד ולכן מי שאינו בלשן המכיר את הצורות העתיקות המתועדות ביותר של השפות לא יכול לקבוע חד משמעית שיש קשר חזק בין השפות ולא רק קשרים נקודתיים.
בכל מקרה מילים מודרניות ששווה להכיר הן למשל:
| ביטוי | תאית | וייטנאמית | הערות |
| מקרר | ตู้เย็น | tủ lạnh | |
| בר מים (מרון) | ตู้น้ำ | máy lọc nước | ניתן להגיד גם "מכונת מים" เครื่องน้ำ |
| מזגן | แอร์ | máy lạnh | הן בתאילנד והן בוייטנאם ניתן להגיד גם "אייר קון" (air con). |
| מסך | หน้าจอ | màn hình | |
| שלט (של מזגן, מסך וכדומה) | คอนโทรล์ | control | |
| רכבת | รถไฟ | xe lửa | |
| אוטובוס | รถเมล์ | xe buýt | |
| אופנוע | รถมอเตอร์ไซค์ | xe máy | |
| שדה תעופה | สนามบิน | sân bay | ייתכן מקור משותף מסינית ביינמית (Middle Chinese) למונחים הטבעיים שדה (במובן של שטח אדמה מעובד) ותעופה (במובן של ציפור). |
הערות כלליות
- חלק מהקרבה בין המילים מקורה בהשפעות עתיקות משפות סיניות ובעיקר דרומיות.
- למרות הכתוב כאן, לא ניתן להבין וייטנאמית מידיעת תאית בלבד אפילו אם מדובר בתאית-קמרית (שפת קום, ขอม) הנחשבת לתאית הרהוטה ביותר והקרובה ביותר לשפה הקמרית של קמבודיה ש"מפרידה" בין תאית לוייטנאמית. לפיכך, שיחון זה וכל שיחון דומה בעיקר מסייעים לדוברי תאית ללמוד קצת וייטנאמית אלמנטרית אך אין להסתמך עליהם בכדי לנסות להבין או לדבר וייטנאמית מודרנית באופן שוטף.
