קשירה ארגונית בכלל וקשירה עסקית בפרט אני מגדיר כקשירה פסיכולוגית או לחיצה נפשית לקוח פוטנציאלי לסגור עסקה או לתרום תרומה או לכל הפחות לספק ליד רק או בעיקר בהקשר הארגון\עסק שמנסה לקשור אותו אליו.
התופעה רווחת מאד גם בקרב עמותות.
סיבות אפשריות
- ניסיון להבטיח הגמוניה עסקית
- ניסיון להשיג "תזרים מזומנים" (הכנסת כסף שוטפת, בעיקר דרך עסקאות בתשלום מתמשך)
שיטות ארגונים ליישום קשירה ארגונית
הדרך הבסיסית לקשירת לקוח היא קריאה לפעולה לצורך איסוף ליד אך במקרים ברוטאליים גם ניסיון לשקר ללקוח שיש לו בעיה חמורה שחייבת טיפול מיידי ונסיונו ללחוצו לסגור עסקה מסוימת, גם אם אין בה כל צורך מהותי.
צורה מתוחכמת של קשירה עסקית היא ביצוע פעולה שיכולה לבצע בתמחור נקודתי כ"מאפיין" של שירות בתשלום ארוך טווח, נניח ל-6 חודשים, תחת חוזה.
ניסיון להביא אדם להירשם לאפליקציית אינטרנט (ובזה גם לאתר ווב) היא צורה אפשרית של התופעה.
דעותי על התופעה
תופעה קשירה ארגונית היא מבחינתי בעיה חמורה ואני מתנגד לה התנגדות כללית; לעולם אינני מנסה לקשור לקוחות לארגון שלי; אפילו לא דרך איסוף לידים.
אני נמנע הימנעות מקסימלית מרישום לאפליקציות ואתרים על הפרנציפ; בינתיים באופן כללי רק הרווחתי מזה ואני מאמין שכל אחד אחר יכול גם כן; אני ממליץ לאנשים לא לתת את ההגמוניה הזו עליהם לגופים השונים, אם כמה שייראו "תמימים" ו"חופשיים".
קשירה ארגונית היא מאפיין "עסקי" בולט בחברות אשר הכלכלה שבהן היא כלכלה מבוססת ריבית.
תרבות קשירה ארגונית בקרב עסקים ישראליים
לפי התרשמותי, תחומי יסוד בכלכלה הישראלית כגון שיווק מזון ומשקאות, רפואה ועוד לוקים בריכוזיות ותיאום מחירים של חברי איגודים מקצועיים, היצע נמוך ולא מגוון ואספקת מוצרים ו\או שירותים לקויה בכוונה וכשלי תמורה רבים בכדי להבטיח קשירה ארגונית וחזרת לקוח מתוך תלות רגשית או התמכרות לקבלת מוצר או שירות פעם נוספת גם אם ניתן היה לספק לו מוצר מעולה מלכתחילה או לפתור את בעייתו בעבודה בפגישה אחת;
מצב זה מוחרף מתופעות כגון בעיות כלכליות של ספקים עסקיים שירות (אשר מוחרף בעצמו בשל בעיות פקקי תנועה, חנייה, צפיפות אוכלוסין רבה ואלמנטים של בידוד כלכלי ← בעיקר ממדינות שכנות) וכן משחיקה פסיכולוגית של ספקי שירות, מידע א-סימטרי בעסקאות (שמוחרף בעצמו מריבוי הטיות קוגניטיביות של שני צדדים בעסקה) ועוד.
