המונח מידע א-סימטרי משמש לתאר מצב באינטראקציה כלכלית, בו אין ללקוח פוטנציאלי מידע מספיק (ובטח לא מידע מלא), על תהליך ההפקה של מוצר או שירות שהוא מעוניין לרכוש מספק עסקי, כמו גם בעיות אפשריות במהלך הרכישה או לאחריה.
מידע מספיק
המונח מידע מספיק משמש לתאר מצב באינטראקציה כלכלית, בו יש ללקוח פוטנציאלי ידע מספיק ורב על תהליך ההפקה של מוצר או שירות שהוא מעוניין לרכוש מספק עסקי (כמו גם בעיות אפשריות במהלך הרכישה או לאחריו); מידע מלא הוא מידע לא רק "מספיק" אלא נרחב שיכול לכסות בעיות בלתי סבירות והוא למעש הההפך המוחלט מכל מידע א-סימטרי.
מדידת מידע מספיק
במקרים פרטניים שונים קשה למדוד מה הוא מידע מספיק ותיתכן אשליה לפיה אדם מחזיק במידע מספיק בנושא מסוים.
לקוח פוטנציאלי עם מידע מספיק מצפה לקבל תמורה מסוימת תוך שהוא באמת מבין מספיק מה כוללת התמורה עצמה או את מורכבות התהליך הנוגע להפקתה ולאחר שהתכונן היטב לכאורה לבעיות אפשריות בתהליך הרכישה או לאחריו (בעיות שיכולות להביא מחלוקת חריפה ולגרום להרבה יותר נזק מתועלת כך שאולי מלכתחילה היה עדיף לו בלי המוצר או השירות), כל זאת בין אם הספק טורח או לא טורח לספר ללקוח על חסרונות אפשריים וסבירים ברכישת המוצר או השירות ועל בעיות שונות שיכולות להתעורר בעת תהליך הפקת המוצר או השירות או לאחריו.
אני סבור שמידע מספיק מצריך להכיר תהליך על כל שלביו ועל הדרכים לנצלו לרעה כדי לפגוע בלקוח:
- מה אמור לקרות לאורך התהליך
- מה אולי יקרה מתי שהוא בזמן התהליך, שלא היה אמור לקרות
- באיזו דרך או באילו דרכים יכול לקרות מה שיכול לקרות
- אילו נזקים משימוש במוצר או מן השירות סבירים ואילו מנזקים סבירים אלו הם הפיכים
בחינות אלה יכולות לסייע בביצוע שיקול עלות-תועלת מושכל.
מידע מספיק כאינטרס אנושי
בבחינה כוללת על הכלכלה העולמית, הגברת כמות האינטראקציות הכלכליות הנעשות על בסיס מידע מספיק היא אינטרס של האנושות כולה ומאז מהפכת הסמארטפונים קל במיוחד לעשות זאת דרך סטנדרטיזציה, הנגשת מידע (ובזה גם שיפור אוריינות) עם מקורות ידע נגישים ודידקטיים נטולי עומס מידע ("אמת כמוצר ציבורי"). דוגמה למיזם כזה הוא ויקיפדיה.
מידע מלא
מידע מלא אני מגדיר כמידע מספיק בהקשר מסוים, הכולל גם מידע משני באותו הקשר, כגון
- שאלות פתוחות
- תשובות אפשריות המצריכות חקירה נוספת
- דעות בנושא
בהגדרה פרקטית יותר מידע מלא הוא הכלת "כל" הידע התאורטי לפחות (שלא הושג דרך ניסיון מעשי) שיש למי שמבצע עבודה מסוימת, בנושא מסוים, למשל:
מנתח פלסטי אחד בא לעבור ניתוח אצל מנתח פלסטי אחר (במקרה שהפלסטיקאי לא יכול לנתח את עצמו); שני הפלסטיקאים הללו מכילים את "אותו ידע" בנושא הניתוח הספציפי ויש הבנה "מלאה" (לא רק מספיקה) של ההליך.
השיח על מידע לפי דעתי שיח שגוי כי אף אחד לא יודע בדיוק מה שהאחר יודע (נפש כל אדם ייחודית היא) ולכן אני אישית מסתפק בשיח על מידע מספיק שהוא מושג הרבה יותר פרקטי (כלומר גם אם יש מידע א-סימטרי הוא לא משמעותי).
שימוש אנשי שיווק
במקרים רבים, אנשי שיווק מנצלים לקוחות פוטנציאליים אשר להם מידע א-סימטרי בתחום מסוים כדי למכור מוצרים או שירותים. נגיעה בנקודות רגישות, שימוש בביטויים עמומים, הבטחות על אושר, הקפדה על זוטות, כולם תורמים להצלחת השיווק למרות חוסר הידע היחסי של הלקוח הפוטנציאלי.
גם בתחום השיווק עצמו ומשתמשים בטכניקות שונות כגון למכור מוצרים ושירותים.
טכניקות כאלה הן למשל לידר, מניפולציית המחיר הגבולי ("תמחור פסיכולוגי"), שימוש במוזיקה רועשת בעת מכר המקשה על ריכוז וחשיבה צלולה של הלקוח הפוטנציאלי, בידול שיווקי, שימוש בנשים יפות או בסטריאוטיפים מגדריים ועוד, טכניקות אשר לקוח המודע להן סביר פחות שיקנה באותו עסק.
