למה כל כך קשה לישראלים להשתקע בתאילנד או להגר לתאילנד ומה הסוד להצלחה

זה קשה לא רק לישראלים אלא לכולם אולי חוץ מלאמריקנים ודרום קוריאנים שמקבלים את תנאי הויזה הטובים ביותר שאני מכיר לתאילנד.

אין ממש סוד הצלחה חוץ מלמידה עמוקה של ערכי התרבות התאית ונאמנות להם.

פעם זה היה הרבה פחות קשה

רוב הזרים בתאילנד שגרים היום בתאילנד מגורי קבע או מגורים כלליים השתקעו בתאילנד בתקופות עבר בהן הכל היה פשוט יותר וכשהעם התאי היה נכון יותר לקבל זרים כמהגרים.
רבים מהם השתקעו בתאילנד לפני שנת 2008 ולפני שנת 2016, שנים שכל אחת מהן היא אבן דרך בתהליך ההקשחה של חוקי ההגירה לתאילנד, כך שהם השתקעו בתאילנד כשהדבר היה יותר פשוט וקל למשל מהסיבות להלן.

פעם תאילנד הייתה משמעותית פחות יקרה

באופן כללי תאילנד איננה מדינה יקרה לאלו הסוחרים במגוון מטבעות זרים אבל היא עוברת תהליך הדרגתי של התייקרות כבר משנת 2007 בערך, מאז המחירים בה עלו בבערך 50%.

כשאני אומר התייקרות אני לא מתייחס להתחזקות הבאט, כי הבאט די מתנדנד על אותם שיעורים כבר בערך משנת 1997. 
כשאני אומר התייקרות אני מדבר על עליית מחירים פרופר בתאילנד.

ניקח לדוגמה את המאכל קאנום-טאנג-טק (בתאית: ขนมถังแตก) שהוא המאכל הנפוץ ביותר לעניים בתאילנד.
מדובר בפנקייק העשוי בעיקר מקמח אורז לבן, אבקת סוכר, מים ולפעמים גם ביצים, אשר מגרדים עליו בשר קוקוס חי, מפזרים עליו שומשום שחור קלוי וסוכר לבן גרוס ואז מקפלים אותו למעין כריך^[1].

פעם קאנום-טאנג-טק עלה בערך 5 באט, אך היום הוא עולה לרוב 15 באט.
קאנום-טאנג-טק הוא "מדד המקדונלדס" שלך למחירים בתאילנד. אם המחיר שלו עולה, הכל עולה.

פעם שכירת דירת קונדו בתאילנד עלתה 5,000 באט לחודש (לפני חשמל ומים), כיום המחיר הנפוץ הוא 10,000-15,000 באט לחודש.
יש עדיין אזורים בהם אפשר למצוא בסביבות ה-7,500, אבל הם מאד מאד לא מתאימים לזרים שרק הגיעו לתאילנד.

אתה חושב שלתאים לא נמאס מכל העליית מחירים הזאת? מאד נמאס להם.

פעם היה אפשר להוציא שתי ויזות תייר רציפות לשנה בלי בעיה

בגדול העידן הזה נגמר. ייתכן שיאשרו לאדם להיכנס לתאילנד עם ויזת תייר עוקבת באופן רציף אבל זה לא סביר (בטח לא יותר מפעמיים) וברוב המקרים תהיה חקירה שיכולה להסתיים באי כיבוד הויזה ולכן שהייה קצרה יותר בתאילנד או גירוש מתאילנד.

פעם אורכה של ויזת סטודנט ללימודים לא אוניברסיטאיים היה שנתיים, לא שנה

בגדול העידן הזה נגמר. בשנת 2019 אורכה של ויזה לא אוניברסיטאית ללימודי שפה לדוגמה, נע בין 9 חודשים לשנה, ולדעתי סביר שמתישהו יקבעו את אורך הויזות הללו לחצי שנה בלבד.

פעם לא ממש אכפו דיווח 90 יום

דיווח 90 יום הוא אופרציה מתסכלת להמון זרים עם ויזה ארוכת טווח לתאילנד. פעם לא ממש אכפו אותה כך שאדם יכל ללמוד או לעבוד או לפרוש בתאילנד בלי לבצע אותה. היום אין ממש ויזה ארוכת טווח שלא דורשת אותה והאכיפה של דיווח 90 יום מחמירה ביותר.

פעם לא ממש אכפו דיווח TM-30

דיווח TM-30 הוא אופרציה מתסכלת לרוב הזרים שגרים בתאילנד כי כל פעם יוצאים לחופשה במחוז אחר ממחוז ביתם בתאילנד הם חייבים לבצע אותו מחדש לאחר שהם חוזרים לביתם, אחרת לא יאריכו להם ויזה ועוד בעיות והיום האכיפה של דיווח TM-30 מחמירה ביותר.

פעם לא היית צריך בערך חצי מיליון באט אם לא מיליון באט כמעט לכל ויזה ארוכת טווח

תאילנד העלתה וסביר להניח שתמשיך להעלות מחירים ישירים ועקיפים לויזות הארוכות טווח שלה. כתבתי מספר מאמרים בנושא כאן באתר.

מדינות היום יותר סלקטיביות

יותר ויותר מדינות היום חוששות מהסתננות, מפליטים, מתיירות יתר שפוגעת באקולוגיה וכן גם משינויים תרבותיים רדיקליים כמו מיסיון נוצרי או מיסיון אסלאמי וגם כמובן מאי שוויון כלכלי ולכן יוצרות מערכות חוק ביורוקרטיות ומערכות מעקב טכנולוגיות שמטרתן להקשות ככל הניתן על זרים לשהות בהן לטווח ארוך כתיירים או להגר אליהן, אלא אם מדובר במהגרים שמאד מאד תורמים לכלכלה שלהן בצורה לגיטימית מבחינתן. תאילנד היא לגמרי כזאת.

עם זאת, עם הייעוץ הנכון והידע הנכון ניתן להתגבר על חלק מהמכשולים בקלות יחסית. צור עימי קשר לקבלת ייעוץ רילוקיישן לתאילנד ותחסוך לעצמך המון זמן, כסף ואולי גם בעיות עם משטרת ההגירה התאילנדית.