למגורים בבית מלון רגיל (לא מלון דירות) בעולם בכלל ייתכנו חסרונות כמו עלות גבוהה, חדרים קטנים, הפרעות תכופות לניקוי חדר, קושי לגבש דעה אם לסמוך על עובדים מסוימים, אי אפשרות להביא טכנאי חיצוני לטפל בבעיות בחדר, צורך תכוף לעבור חדר, אי יכולת לדעת מי יהיו השכנים לחדר ואם הם לדוגמה יעשו רעש ועוד חסרונות רבים.
עם זאת, לאדם היוצא מתאילנד ונכנס אל תאילנד באופן תדיר ואף לאדם שנע בין מחוזות בתוך תאילנד באופן תדיר, לגור במלון רגיל יכול לחסוך התעסקות עם דיווח TM-30 שהוא דיווח שלבצע לבד או דרך צד שלישי שאינו בית מלון רגיל יכול לעלות בהמון זמן וכסף ולגרום תסכול רב.
צוות בית מלון רגיל בתאילנד יכול לעשות עבור אדם כזה דיווח TM-30 מיידית כל עוד מוצגים לו פרטי דרכון עדכניים ובכך ניתן להשיג אישור מודפס על ביצוע TM-30 מיד אחרי כל כניסה לתאילנד והגעה למלון או פשוט אחרי כל החלפת מלון רגיל בתוך תאילנד.
אם כל צוות רלוונטי יוכל לטפל לאדם כזה בכל הקשור לדיווח TM-30 כל פעם מיידית (כל פעם יהיה דיווח מיידי מחדש בהינתן פרטי דרכון עדכניים) אז הוא יוכל להאריך אשרת שהייה או לבצע דיווח 90 יום בכל מחוז בתאילנד, זאת בעוד שמי שכתובת המגורים שלו בתאילנד מבוססת על בית ולא על מלון אך יצא לחופשה במלון רגיל במחוז אחר בתאילנד וחזר לביתו או יצא מחוץ לתאילנד וחזר לתאילנד לביתו — יהיה חייב לבצע דיווח TM-30 כל פעם מחדש במשרד הגירה בו רשום ביתו, או לטרטר בעל דירה שלו לבצע אותו עבורו אם יש כזה, או לפנות לעו"ד בבקשה שיעשה זאת בייפוי כוח, לפחות אם הוא רוצה לבצע פעולות ביורוקרטיות שונות דווקא במחוז בו נמצא ביתו בתאילנד.