טיפול נטורופתי-בודהיסטי ב OCD למבוגרים

כנטורופת וכמאמין בדהרמת הבודהות (תורת הבודהות), אני מציע טיפול נטורופתי-בודהיסטי, שהוא טיפול משולב (טיפול אינטגרטיבי) בהפרעת OCD במבוגרים. הטיפול אינו רפואי (אינני רופא) והטיפול אינו פסיכולוגי (אינני פסיכולוג).

החלק הנטורופתי של הטיפול הוא בדגש תזונתי (במובן הרחב של המונח תזונה, כולל צמחי מרפא).
החלק הרוחני של הטיפול הוא בדגש על גישת הבודהיזם לרצף המחשבות בתודעת כל אדם, מלידתו ועד מותו.

אני נותן סיוע זה גם בשיחה קולית, ללא הפעלת וידאו, וגובה מחיר כמעט סמלי על שירות זה: 100 ש"ח לשעה. גישתי בעניין זה מכילה ביותר, לא שופטת ולא מאשימה (אף אחד לא אשם ב OCD) ואני לא מתרגש משום דבר בהקשר זה.

איך אני מגדיר את הפרעת OCD

את הפרעת OCD אני מגדיר כהפרעת קשב-חרדה כי כל הסחת קשב שלה בדרך כלל כוללת גם חרדה, עד לפיתרון נקודתי לכל הפחות, של הסחה זו.

• כל הסחת קשב מ-OCD היא כמובן "טורדנות" או "אובססיה".
• כל פיתרון נקודתי להסחת קשב מ-OCD הוא כמובן "כפייתיות" או "קומפולסיה".

מעבר לפיתרון הנקודתי החוזרני שהוא אחד ממאבקי חיים אפשריים רבים, לעתים יהיה אפשר למנוע את התקפיי ה OCD באופן רחב או כללי ולכן יש הרבה סיבות לאופטימיות.

גורמים תזונתיים-נפשיים ל-OCD לפי הבנתי

זה אולי יפתיע אותך לגמרי אבל לפי הבנתי הנטורופתית-רוחנית הגורמים ל OCD הם בחלקם אם לא ברובם תזונתיים (נוטריאנטיים).

• לא סתם תרופות מסוימות כמו אולנזאפין (זיפרקסה, זאפה וכו') וריספרידון (ריספרדל, ריספונד וכו') יכולות לגרום להתקפיי OCD באדם שלא סבל מ OCD מעולם או סבל מכך בצורה סאב-קלינית פעמים ספורות וחולפות לאורך שנות חייו ולדעתי זה בגלל שתרופות כאלה משנות לזמן מה את המצב הכימי של המוח לכל הפחות דרך ריקון נוטריאנטים (nutrient depletion), כלומר ריקון מאגרים של חומרי מזון כמו ויטמינים ומינרלים שמוח האדם חייב כדי לתפקד כרגיל.
• מבחינה רוחנית, לדעתי לא רק שאין סיבה להניח שמוח אדם אחד פירושו נפש אחת אלא שיש סיבות להניח שמוח אחד פירושו שניים או יותר נפשות גם אם איננו מודעים לנפשות אחרות אלה של מוחנו ישירות.

התרופות הוציאו ממוח האדם חומרים שהוא חייב כדי להתמודד נגד כל נפש אחרת שמחדירה לנפשו את מחשבות ה OCD האובססיביות ובכך למעשה החלישו זמנית את מוחו בהקשר זה, אך האמפתיה לא נפגעת.

גישת שלושת הנפשות

לפי גישה משולבת זו לפעמים פשוט חסרים למוח נוטריאנטים שונים והוא נהיה "חלש" במובן זה שמצד אחד הנפש השנייה של האדם (הנפש ה"רעה") מנצלת את זה שהחומה הנפשית שלו שבורה, אז היא בקלות מחדירה לנפש הראשונה של האדם (זו שכוללת את התודעה שלו) משפטים לא הגיוניים שהם בדרך כלל גם טיפשיים או הרסניים או רעים ומצד שני הנפש השלישית של האדם (הנפש ה"טובה") לא מצליחה למנוע ("ליירט") את המשפטים הטיפשיים או ההרסניים או הרעים האלה ש"נתקעים" בתודעה של האדם.

גישת לחשים מן השטן או לחשים מן השדים

במקום לדבר על נפש אחת, נפש שנייה ונפש שלישית למוח אחד, ניתן לדבר על "לחשים מן השטן" או "לחשים מן השדים", כיצורים נפרדים מהגוף עם נפשות עצמאיות, אבל הרבה יותר קשה, אם בכלל אפשרי, להגדיר היטב בשפה שלנו מונחים כמו "שטן" או "שדים", מאשר מונחים כמו נפש שנייה או נפש שלישית של מוח אחד והעיסוק בכך יחרוג ממטרתו של מאמר זה, אז לא אדון בכך כאן.

התנגדות רוב הפסיכיאטרים כיום לשתי הגישות הרוחניות לעיל

רוב הפסיכיאטרים אם לא כלל הפסיכיאטרים כיום ימהרו לבטל את שתי הגישות הרוחניות שכרגע הצגתי; הן את הגישה לפיה מוח אחד פירושו שתיים או יותר נפשות והן את גישת הלחשים מן השטן או לחשים מן השדים.

פסיכיאטרים אלה ימהרו לבטל את שתי הגישות בטענה שאלו "מחשבות שווא ביזאריות" או משהו בנוסח זה בגלל שהגישה שלהם היא ביולוגית גרידא או לחלופין ביופסיכוסוציאלית (פיזיקליסטית-אתאיסטית).
ובכן, אני טוען שדווקא הטענה שאלו מחשבות שווא ביזאריות היא בעצמה מחשבת שווא ביזארית ובכך אני מדגים, דרך תגובת מראה, שאין כל הנמקה לוגית בטיעון זה ולכן לדעתי עלינו לא לקחתו ברצינות לא משנה כמה "בכיר" הפסיכיאטר הספציפי שטען אותו.

אותם פסיכיאטרים ספציפיים שימהרו לבטל גישות אלה כאמור יטענו שריכוזים מולקולריים שונים גורמים מחשבות ספציפיות עם מילים וניסוחים ספציפיים מאד במנעד רחב של נושאים אבל אם נבחן את הטענה הזאת לעומק נגלה שאין מאחוריה שום הנמקה לוגית או חישוב מדעי-מתמטי מוגדר היטב והיא מונעת מאינטואיציה וחוסר אונים בלבד ולכן איננה מדעית ואין לקחתה ברצינות.
חד משמעית נדרש לחשוב מעבר לרמה המולקולרית כדי להסביר את הופעתן של מחשבות ספציפיות עם מילים וניסוחים ספציפיים מאד בתודעה, טפשיות או הרסניות או רעות, גם אם אלו מבוטלות פעם אחר פעם במסירות ובאומץ, במיוחד בהתחשב בעובדה שלפעמים אלו סתם מחשבות שנתקעות במוח לאחר קריאת ספרות, צפייה בסרטים וכדומה¹.

תרופות שיכולות לגרום התפרצויות OCD

תרופות שיכולות לגרום התפרצויות OCD הן למשל טופירמאט (topiramate), אולנזאפין (olanzapine), ריספרידון (risperidone), זיפרסידון, קלוזאפין הלופרידול ועוד תרופות מהמשפחות הכימיות שלהן וכן מספר תרופות ממריצות (סטימולנטים) כמו ריטלין ומתאמפטמין שבאופן אירוני נרשמות לטיפול בחרדה או דיכאון ואף ל"הפרעת קשב וריכוז" (מונח מאד בעייתי ולא מוגדר היטב), מצבים שהם בסיס איתן לפיתוח OCD ולכן אם תרופות כאלה רוקנו מתאי הגוף מאגריי נוטריאנטים (חומרי תזונה חיוניים) פשוט טבעי שהחזרת חומרים אלה לגוף לכל הפחות תמצמצם התקפיי OCD אם לא תמנע אותם כליל.

יש כמובן לעשות הבדל בין מניעת OCD לבין היזכרות בהתקף OCD שכבר קרה בעבר שהיא היזכרות לא נעימה כשלעצמה אבל אותה אין דרך למנוע, אבל גם אין צורך לקחת אותה קשה כי התקף ה OCD כשלעצמו הוא חוסר היגיון אחד גדול.

תזונה וקוגניציה משלימות זו את זו בטיפול נטורופתי-רוחני ב OCD

זה נכון שעקרונות קוגניטיביים להתמודדות יעילה עם הטורדנות\אובססיביות היא דבר שהוא לא רק חשוב אלא גם חובה לטיפול מוצלח אבל חוץ מזה אני עצמי מתרשם יותר ויותר שההפרעה הזו נגרמת דווקא בעיקר או לפחות במידה רבה מאי ספיקות תזונתיות ואף חוסרים תזונתיים.

מהלך הטיפול הנטורופתי-רוחני ב OCD

הטיפול נמשך בדרך כלל לא יותר מחמישה מפגשים בשנה ובדרך כלל שנה אחת בלבד תספיק ובטיפול זה אני מנסה לסייע הן מהבחינה הנטורופתית-תזונתית (במובן הרחב של המונח תזונה כולל צמחי מרפא) והן מהבחינה הרוחנית-בודהיסטית (צמצום רחב או כללי של הפרעת OCD על חיי הלקוח, עד כמה שהדבר אפשרי לי אישית).

אני לא רופא או פסיכולוג, אין לי הסמכה רשמית בנושא אבל יש לי ידע וניסיון בעזרה לאנשים עם OCD ולקרובי משפחה של אנשים עם OCD, אשר העצה הנכונה לבני משפחה אלה היא לפעמים הריפוי הכי טוב.

הטיפול שאני מציע אינו מתנגש עם טיפול פסיכיאיטרי (ובזה גם פסיכולוגי) ב OCD, אלא במקרים מסוימים יכול להשלים אותו ואולי אף למנוע את הצורך בו או בהמשכו.

דוגמאות לסוגים של OCD בהם אני מטפל נטורופתית-רוחנית

בהתבסס על ניסיוני, אני מגדיר מספר סוגים של OCD, לפי דרגת חומרה כללית (פגיעה כללית) בחיי הפרט.

כל הסוגים האלה, כולל סוג אפשרי נוסף של OCD לאגרנות כפייתית (מילוי הבית בערמות של junk) מצריך טיפול.
בכל OCD צריך לטפל אך במיוחד באלה הגורמים מצוקה ומחשבות אובדניות או דחפים אובדניים. אין שום סיבה להתאבד בגלל OCD כי אדם לא בוחר את המחשבות שלו (ראו בהמשך), מה שכן יש סיבה זה פשוט לבטל מחשבות אלה בעזרת מחשבה נגדית ו\או התעלמות מכוונת וכן טיפול מתאים שיכול להיות רב מערכתי (תזונתי, קוגניטיבי וכדומה).

• OCD הקשור בסדר חפצים
• OCD הקשור בניקיון סביבות
• OCD הקשור בבני משפחה ספציפיים
• OCD הקשור באגרנות כפייתית (אדם ממלא את ביתו בחפצים שלפי כלל האנשים האחרים בחייו ובעיקר בני משפחתו, לפחות 75% מהם צריך להיות מאוחסן במחסן ייעודי או בארכיון ולא בבית).
• OCD הקשור בדת
• OCD הקשור באלימות כלפי האחר ו\או העצמי
• OCD הקשור במיניות והחפצה שהוא לפעמים הכללה נפשית של משפטים מפורנו
• OCD הקשור במערכות יחסים רומנטיות
• OCD הקשור בגזענות כלפי האחר ו\או העצמי שהוא לפעמים הכללה נפשית של משפטים מסביבה גזענית

כל סוגי ה OCD האלה יכולים להגיע באופן כללי בכל גיל אחרי הילדות.

כל סוגי ה OCD האלה יכולים לגרום בעיות משניות כמו מיצמוצים, תנועות גופניות חוזרות, קשיים מוטוריים וכדומה ובטיפול אני מדריך איך להתמודד עם זה מבחינה נטורופתית-רוחנית ובעיקר תודעתית-קוגניטיבית.

דוגמאות לעקרונות קוגניטיביים שאני מעניק בטיפול ב OCD

1. מחשבה זה לא כוונה.
2. מחשבה זה לא מעשה.
3. אף אדם לא בוחר את מחשבותיו, אלא הוא בוחר רק אם להתנגד להן (לבטל אותן או להתעלם מהן במכוון) או לא.
4. לפעמים ההתנגדות הנכונה למחשבה היא לא מחשבה נגדית (מחשבה המבטלת המחשבה הקודמת) אלא התעלמות מכוונת מהמחשבה הזאת.
5. לתאר מחשבות רק או בעיקר רק בסביבה טיפולית ולא בסביבה ביתית או משפחתית ואם כבר תוארה מחשבה בסביבה ביתית מוטב להימנע ככל האפשר מלחזור עליה אלא רק להגיד שחזרה מחשבה ובוטלה. הדבר חשוב במיוחד כי שמיעה על מחשבה יכולה לגרום לקרוב משפחה סבל שיכול לפגוע בו גופנית (התקף לב, דום לב וכדומה). 
6. חשוב שבני משפחה לא יתרגזו או יביעו כעס מהאובססיות או מהקומפולסיות של בן המשפחה הסובל אלא יתייחסו אליהן בצורה הקלילה ביותר, לעתים אפילו הומוריסטית או פשוט יגידו לו "זה לא מנפשך" או "זה לא מתודעתך" כדי שלא יחוש סטרס שיכול לגרום תחושת בושה ואף תחושת אשמה ובכל מקרה להחריף את ההתקפים וחשוב גם שלא יביעו תסכול אם הסובל חוזר על דברים פעמיים או יותר בפסקה אחת בעת הטיפול ובמיוחד כשהוא בסטרס בגלל התקף.
7. תרופות מסוימות יכולות לגרום להתקפי OCD והתקפים כאלה יכולים להימשך אף למעלה משנה ועד חמש שנים אם אינם מטופלים.
8. יש להימנע מטיפול אצל מטפלים שמציעים להסכים עם תכני המחשבות או לטעון שהם בסדר; מחשוב OCD כמו על ניקיון, פגיעה באחר, דת ופולחן וכדומה אינן בסדר ויש למנוע אותן טיפולית.
9. אפשר ואפשר ועוד פעם אפשר לטפל ב OCD.

יש הרבה על מה לדבר, כולל תמיכה לבני משפחה של אדם שסובל מ OCD והדרכתם מבחינה נטורופתית-רוחנית איך לסייע לו להתמודד עם ההפרעה ולהחלים ממנה באופן רחב או כללי, בהנחה אופטימית שהדבר אפשרי.

פגיעה עצמית בגלל OCD היא טעות מוחלטת

אין שום הצדקה שאדם יפגע בעצמו בגלל מחשבות שטותיות, הרסניות או רעות אבל למי שמרגיש התקף OCD חריף המסכן את חייו וגורם לו דחפים אובדניים ו\או מחשבות אובדניות אני ממליץ לפנות בהקדם למחלקת מיון של בית חולים פסיכיאטרי אם כי אני ממליץ להתעקש שם שלא יינתנו למטופל תרופות שיכולות לגרום OCD כתופעת לוואי כמו אולנזאפין, קלוזאפין, ריספרידון, זיפרסידון, טופירמאט וכדומה.

הערות כלליות

• ביכולתי להמליץ מאילו תרופות באופן כללי שווה להימנע בטיפול ב OCD כי הן יכולות להחמיר OCD.
• בטיפול אני מסביר מדוע OCD זו ככלל בעיה חולפת ולא בעיה כרונית ומדוע בכלל היא חולפת ולא כרונית ומה הדברים העיקריים הידועים לנטורופתיה כיום הגורמים לה לחלוף.

הערות ספציפיות

1. סביר שיש קשר לנושאים כמו ניורוניי מראה (mirror neurons) או אף למנגנון ההגנה הפרוידאני הידוע "הכללה" (generalization).