רוב הישראלים שגרים בתאילנד קבוע אינם אזרחי תאילנד ואינם בעלי תושבות מס בתאילנד אלא בעלי אשרת שהייה מבוססת ויזת נון-אימיגרנט שניתנת לחידוש בתוך תאילנד, לרוב אחת לשנה, כמו עובדים שכירים בעלי ויזת נון אימיגרנט עם היתר עבודה המבוסס על חוזה עבודה מחברה שמעסיקה אותם כשכירים.
באופן כללי, בעל ויזת נון אימיגרנט, נדרש לבצע דיווח 90 יום הכולל בדרך כלל התייצבות במשרד הגירה רלוונטי על הבוקר כל 90 יום אם כי לעובדים זרים בחברות גדולות בתאילנד, ישראלים או לא ישראלים, לפעמים אין צורך לבצע דיווח 90 יום בעצמם כי עו"ד חברה תאילנדי עושה זאת עבורם מרחוק.
אז במה עובדים ישראלים בתאילנד
רבים מהישראלים בתאילנד עובדים בעבודות להלן.
- עבודה במפעלים למיון, ליטוש ושיווק אבני חן ויהלומים.
- נציגי חברות ייבוא מוצרים ממזרח אסיה לישראל.
- עובדי אוניות מסחר השוהים בנמלים ימיים שונים.
- עובדי אל-על השוהים בעיקר בנמל התעופה סוואנאפום.
- עובדי שב"כ השוהים בעיקר בנמל התעופה סוואנאפום.
- עובדי דואר ישראל השוהים בעיקר בנמל התעופה סוואנאפום.
- עובדי שגרירות ישראל (מנהלים, אנשי קונסוליה, אנשי מזכירות ואנשי אבטחה).
- תעשיית מתכות (מסגרות, מנעולנות).
- עובדי תעשייה ביטחונית המייעצים לצבא תאילנד, לרוב לא בקביעות.
- מאבטחים
נישות
חלק מהישראלים בתאילנד עובדים בעבודות שיהיה הוגן להגדיר כנישות:
- ישנם ישראלים העובדים כשפים בעיקר במסגרות מלונאות בתאילנד, אם כי זו תופעה נדירה.
- ישנם ישראלים העובדים כמנהלים או מפיקי אירועים בעיקר במסגרות מלונאות בתאילנד, אם כי זו תופעה נדירה.
- ישנם ישראלים העובדים במחקר ופיתוח בנושא חקלאות, במידה רבה חקלאות קנאביס, בחברות ביוטנכולוגיה בתאילנד, אם כי זו תופעה נדירה.
- ישנם ישראלים חרדים העובדים במוסדות חב"ד בתאילנד ו\או בפיקוח כשרות במפעלים בתאילנד בכל הקשור לייצור מזון ותמרוקים כשרים בתאילנד.
- ישנן ישראליות העובדות כ"אופר" (מטפלות בילדים) בבתי משפחות ישראליות לרוב של עובדי שגרירות ישראל בבנגקוק כאשר רובן גרות בתאילנד לפחות 5-10 שנים ואלו בכל מקרה משרות נדירות, בהתחשב בכך שיש לא מעט בתי ספר בינלאומיים בתאילנד.
בעבר עבריינים מסוימים מכל העולם פעלו לנצל את תאילנד כמעין מקלט מס ולפיכך מיעוט מן הישראלים בה היו עבריינים שעסקו בעיקר בהפעלת עסקים בישראל או במדינות אחרות מרחוק ובקניית עסקים קטנים בתאילנד להוצאת כסף שאחרת היה חייב במס ("הלבנת הון"), אך תופעת ההגירה של עבריינים לתאילנד פחתה בהדרגה משנת 2008 בה הייתה הקשחה במתן ויזות ומשנת 2016 בה החלה מהפכת פינטק בתאילנד שהתחזקה בתקופת הקורונה וגרמה לדיגיטציה מאסיבית של ענף התשלומים והשימוש במזומן פחת בהדרגה ואיתו גם הלבנת הון בתאילנד. גורמים אלה יחד עם הפיחות בקהילה הישראלית מאז תקופת הקורונה והמלחמות הפכו תופעה זו לפחות מורגשת.
מאז תקופת הקורונה והמלחמות (2019-2025)
תאילנד היא המדינה השנייה בה החלה התפרצות קורונה ונמנית עם המדינות שהכי נפגעו כלכלית ממשבר הקורונה, הרבה יותר ממה שישראל נפגעה בו כלכלית.
לפני תקופת הקורונה והמלחמות רבים מהישראלים בתאילנד עסקו גם במספר תחומים נוספים וחלקם עדיין עוסקים בהם אם כי במידה פחותה. לדוגמה:
- ייצור ושיווק מוצרי קוסמטיקה יוקרתיים לשוק המקומי ולשוק הבין-לאומי.
- בעלות על חברות אחזקה מקומיות.
- הפעלת מסעדות המוכרות אוכל כשר בעיקר לישראלים.
- הפעלת מסעדות המוכרות אוכל ים תיכוני רק או בעיקר לתיירים (שוק זה הולך ונשלט יותר ויותר מצד הקהילה הערבית בתאילנד, בעיקר הלבנונית והתימנית).
- מכירת מתנות מעגלות בקניונים או בשווקיי לילה (התחזקות הקניות אונליין בתאילנד פגעה בתחום זה).
- הפעלת סוכנויות נסיעות הפועלות בעברית ומוכרות חבילות נופש בתוך תאילנד במחירים התואמים את הכלכלה הישראלית רק או בעיקר לישראלים.
- הפעלת אתרי צלילה תוך פנייה לקהל יעד ישראלי.
- השקעות בשוק המקומי, למשל בצורת קניית מנייות בעסקים מקומיים.
- הוראת אנגלית או הוראת מדעים מדויקים בבתי ספר בינלאומיים בתאילנד (תחום זה נשלט כיום בעיקר מצד סקוטים, אירים, אוסטרלים, קנדים ופיליפינים).
- חברות סטארט-אפ ישראליות, תופעה שנעשתה פחות נפוצה משנת 2019 אחרי רפורמות ההגירה של הגנרלים סומפונג צ'ינג-דואנג וסוראצ'ט הגפאן. לדעתי לא סביר שתהיה הקלה בתנאים לפני שנת 2030 לפחות.
החרפת הקושי של התאילנדים עצמם
משבר הקורונה והמלחמות שהגיעו לאחריו הביאו מצד אחד להקלה על הוצאת ויזת תייר לתאילנד אך מצד שני להקשחת התנאים לעבודה בתאילנד, בשל החרפת הקושי הכלכלי של התאילנדים עצמם.
- החל משנת 2021 בעקבות מלחמת האזרחים במיאנמר החלה הגירה מאסיבית של רבבות בורמזים שנפלטו או הסתננו מאז לתאילנד דרך ההרים והיערות המפרידים בין מיאנמר לתאילנד והם נקלטים לעבודה במגוון רחב של מקצועות בתאילנד.
באפריל 2024 פורסם כי תאילנד מתכוננת לקלוט 100,000 פליטים בורמזים נוספים[1]. - משנת 2010 בערך החלו גלי הגירה קטנים של מהגרי עבודה ממזרח אפריקה ודרום אפריקה לתאילנד. קהילותיהם מרוכזות בעיקר בבנגקוק (סילום-סוקומוויט).
- החל משנת 2022 בעקבות ההסלמה במלחמת רוסיה-אוקראינה ניסו להגר רבבות רוסים לתאילנד, במיוחד לאי פוקט אך לאחר מכן גם לאזורי חוף נוספים כמו פטאיה וקנו בהם במהירות נכסים ופתחו עסקים כמו מספרות, מסעדות והסעות והחלו להפעיל עסקים המיועדים בעיקר לקהל לקוחות דובר רוסית, לא בהכרח לפי החוק התאילנדי.
לפי הצהרה של משטרת תאילנד, בין השנים 2023-2024 נפתחו 1,600 חברות בבעלות רוסית חלקית בפוקט לעומת 30 חברות בלבד בין השנים 2016-2022 ונפתחו חקירות משטרה ומודיעין שונות בעניין[2].
להערכתי עד סוף שנת 2025 ישתקעו עד 20,000 רוסים בתאילנד ורבבות אחרים יהפכו לתיירים חוזרים ארוכי טווח.
תופעות אלה ואחרות עוררו שיח על פגיעה בפרנסתם של תאילנדים וקריאה לרשויות להקשיח תנאי קליטת עובד זר בתאילנד, מגמה שממילא החלה כבר בשנת 2008.
חברות עם בעלות או השפעה ישראלית בתאילנד
- אגודה (Agoda)
- צים
- מזרח ומערב
- קפה בלה
- המרכז למטייל תאילנד
- תאי טורס
- שבי תאילנד
- מרטין4טראוול
- סוכנות סגול
- צ'וק די טורס
- לידר סחר חוץ
- Sorarus: חברה המתמחה בהתקנת דודי שמש בתאילנד.
- OurCrowd ; קרן הון סיכון העובדת בשיתוף פעולה עם Bangkok Bank.
- THISCHAM: לשכת מסחר ישראל-תאילנד עצמאית.
- Globus - Worldwide Logistics.
- Cellebrite
- NSO
המרכז למטייל תאילנד
המרכז למטייל תאילנד היא סוכנות נסיעות אשר נוסדה בשנת 2006 המספקת ייעוץ והדרכה בעברית למעוניינים לטייל בתאילנד וכן מוכרת חבילות טיולים ברחבי תאילנד הנמכרים ללקוחות בין אם הם שוהים בישראל או בתאילנד ולשוהים בתאילנד דרך חנויות הסוכנות בתאילנד. בעלי החברה הם צדוק משיח וציון מתתיהו.
החברה מעסיקה מספר עובדים שחלקם גרים בתאילנד ודוברים תאית במידת מה, המציעים לתיירים ישראלים בתאילנד שירותי סוכנות נסיעות, אוכל ישראלי במסעדות בבעלות החברה, סיוע מול הרשויות וכן במידה פחותה יותר גם ייעוץ השקעות והגירה.
לחברה משרדי הנהלה בישראל ובבנגקוק תאילנד הממוקמים בבנגקוק באזור וואטאנא (על רחוב טונג-לו'). בעבר היה לחברה סניף מכירות ומסעדה בבנגקוק הממוקמים באזור רצ'אדמנן (על רחוב קאו-סאן).
אין קשר עסקי רחב בין חברה זו לבין חברת "למטייל" הישראלית המספקת ציוד מחנאות אך ישנם קשרי פרסום הדדיים.
אנשי מפתח ביחסים הכלכליים של ישראל ותאילנד
- דב גבע: הנספח לענייני מסחר של ישראל בתאילנד לפני שנת 1999.
- מרי פרנס מאייר: הנספח לענייני מסחר של ישראל בתאילנד בשנת 2005.
- אתי לוי: הנספח לענייני מסחר של ישראל בתאילנד בשנת 2008.
- צחי זלצר: הנספח לענייני מסחר של ישראל בתאילנד בשנת 2010.
- ברק שרעבי: הנספח לענייני מסחר של ישראל בתאילנד (בשנת 2015 ועד שנת 2018).
- דגן אלוני: הנספח לענייני מסחר של ישראל בתאילנד (מאז ינואר 2018).
- תומר שפילמן: הנספח לענייני מסחר של ישראל בתאילנד (מאז שנת 2020).
הערות כלליות
- מיעוט מהישראלים הגרים בתאילנד הם בעלי ויזה דיפלומטית, לא ויזת נון אימיגרנט.
- מיעוט מהישראלים הגרים בתאילנד הם פורשים (פנסיונרים) מעל גיל 50 בעלי ויזת נון אימיגרנט המתאימה לפרישה המקבלים פנסיה.
- מיעוט נדיר מהישראלים הגרים בתאילנד אינם בעלי ויזה אלא בעלי תושבות מס (tax residency) בתאילנד כך שאין להם כל ויזה לתאילנד.
- באופן כללי, ויזת נון אימיגרנט מסוג B היא בשביל עסק רגיל אך לעומת זאת ויזת נון אימיגרנט מסוג IB היא ויזת נון אימיגרנט מיוחדת אשר רלוונטית למשקיעים במיזמים של מועצת ההשקעות (Board of Investment) של ממלכת תאילנד.
לקריאה נוספת
- רילוקיישן לתאילנד
- כמה ישראלים גרים בתאילנד
- עבודה כמורה לאנגלית בתאילנד
- עבודה כמדריך טיולים בתאילנד
- תחומים להשקעה בתאילנד
ייעוץ רילוקיישן לתאילנד
אני מספק ייעוץ רילוקיישן נרחב לתאילנד ויכול לסייע ולהכווין לגבי מגוון ויזות לתאילנד.
אם בכוונתך לבצע רילוקיישן לתאילנד, לטווח קצר, לטווח ארוך או כללית, שווה מאד להתייעץ איתי לפני צעד כזה שכן תאילנד איננה מדינת הגירה ורוב התאים כיום מסתייגים מהרעיון של הגירת זרים לתאילנד ממגוון סיבות כמו התייקרות אזורים חצי מתוירים (אזורים המקיפים אזורים מתוירים), התנגשות בין ערכים מערביים לבין ערכי תורת הבודהות השמרנית בתאילנד שמחוץ לאזורים המתוירים של תאילנד ואף החרפת תופעת ההתאסלמות בתאילנד שמקורה במהגרים.
אפילו ניסיונות רילוקיישן לצורכי התנסות במגורים בתאילנד לפרקי זמן קצרים יחסית כמו חצי שנה הם דבר שקציני ההגירה של תאילנד מחפשים למצוא ולמנוע באופן אקטיבי ולדעתי כדאי מאד להתייעץ לגבי תוכנית מסודרת הכוללת תוכנית א' ותוכנית ב' ולהכיר גם מה קורה במדינות שכנות לתאילנד לפני שמנסים רילוקיישן כזה.
אשמח לסייע לך בפגישת ייעוץ מסודרת.
